המורה הקוריאני שלי – פרק 12 – חלק ג'
"לא יכולתי להירדם.." נכנסתי לתוך הסטודיו והסתכלתי על פניו הרטובות "אבל, למה אתה מתאמן עכשיו? אתה לא עייף?"
הוא חייך "אני אף פעם לא עייף כשמדובר בשירה או בריקוד, בואי.." הוא תפס אותי והוביל אותי לרחבה אחריו "תסתכלי עליי.."
"נראה לך שאפשר לא להסתכל עליך..?" גיחכתי והסתכלתי הצידה.
"על מה את מדברת.." הוא הסתובב אליי ונראה מופתע.
"אתה יודע טוב מאוד שכשאתה רוקד, אי אפשר להוריד ממך את העיניים.." הסתכלתי עליו במבט רציני "אני מסתכלת.." חייכתי אליו ושתקתי.
הוא הסתכל עליי מופתע לכמה שניות ואני הסתכלתי עליו כלא מבינה למה הוא לא מתחיל לרקוד "פשוט, תסתכלי.." הוא חזר להסתכל לעבר המראה ונראה מבולבל.
"למה אתה נבוך?" צחקקתי.
"אני לא נבוך!" הוא נשמע תקיף יותר וחזר להיות הג'יי הון המוכר.
לאחר מכן הוא הפעיל את המערכת והתחיל להזיז את גופו באיטיות כדי שאני יקלוט את הצעדים. הסתכלתי עליו מספר פעמים ולאחר מכן ניסיתי בעצמי. הצלחתי לחקות את התנועה שלו, אבל לא עשיתי את זה כמו שהוא עשה. הוא הכניס הרבה רגש בתנועות שלו ואני נראיתי כמו רובוט.
"תפסיקי לעשות את זה.." הוא צחקק כשהסתכל על התנועות שלי.
"את מה?" הייתי עצבנית שהוא צחק ושלא הצלחתי לעשות את זה כמוהו.
"את זה.." הוא התחיל לרקוד כמו רובוט והסתכל עליי מחויך "תשתחררי.." הוא תפס את ידיי והתחיל לנער אותם קצת "תנשמי ותעצמי את העיניים." הוא הורה וכך עשיתי "יופי! עכשיו, תקשיבי למוסיקה ותנסי להרגיש אותה." הוא נעמד מאחוריי ותפס את ידי ולאחר מכן התחיל להזיז אותי באיטיות "פשוט תזרמי עם המוסיקה." הוא שחרר אותי ואני נשארתי עם עיניים עצמות וניסיתי לעשות כדבריו. התחלתי לחקות את התנועות שהוא הראה לי והצלחתי לעשות את זה, עדיין לא בשלמות, אבל פחות בצורה רובוטית.
"רואה, את יכולה.." הוא חייך אליי ונראה אנושי לפתע.
צחקתי גם אני והסתכלתי על עיניו הקטנות.
"בואי, אני ילמד אותך עוד משהו.." הוא הפעיל את המערכת ושם את השיר שלו.
"זה.." הסתכלתי עליו מופתעת.
"זה השיר שלי." הוא חייך והסתכל על המראה "תסתכלי.." הוא התחיל להראות לי את התנועות של התחלת השיר. הוא רקד בצורה שפשוט הפנטה אותי, לא הצלחתי להבין איך הוא עושה את זה. הוא פשוט הוציא לי את העיניים כל פעם מחדש.
"תנסי את.." הוא עצר והסתכל עליי כמחכה לראות מה אני יעשה.
"אני לא אצליח.." חייכתי אליו במבוכה.
"בואי.." הוא הושיט לי את ידו והוביל אותי לאמצע הרחבה "תסתכלי.." הוא הראה לי את התנועה פעם נוספת ועשה סיבוב מהיר כזה ולאחר מכן עצר במקומו.
איך הוא מצפה שאני יעשה את זה? הסתכלתי עליו המומה וזה חיכה שאחקה אותו. נעמדתי מול המראה והתחלתי לעשות את התנועה כמו שהראה לי אבל בסיבוב הרגליים שלי נתקעו זו בזו וכתוצאה מכך נפלתי על הרצפה "אווץץ'.." החזקתי את רגליי ונאנקתי מכאבים.
"מגי.." הוא התכופף לעברי והסתכל על פניי המכווצות "את בסדר?" הוא הסתכל לתוך עיני הגדולות והיה כל כך קרוב לפניי.
"אני בסדר.." ניסיתי לעמוד על הרגל אבל היה לי ממש כואב "אהה…" נפלתי חזרה והתיישבתי על הרצפה "אני לא יכולה לקום, זה ממש כואב." החזקתי את הרגל ופחדתי שנגרם לי נזק.
"אני חושב שנקעת את הרגל.." הוא היה נראה לחוץ "אני חייב לטפל לך בזה." הוא הסתכל עליי במבט רציני "את יכולה לעמוד?"
"לא נראה לי.." נאנקתי מכאבים והחזקתי את הרגל חזק. זה היה כאב בלתי נסבל.
"אני ייקח אותך למטבח.." הוא הכניס יד אחת שלו מתחת לרגליי וביד השנייה הוא תמך בגבי והרים אותי על ידיו.
תגובות (0)