המורה הקוריאני שלי -פרק 12 – חלק ב'

"ג'ייק.." הנחתי את ידי על ידו והוא הביט בי במבט שבור "אני יודעת שדאגת, אבל זאת לא אשמתך שברחתי, למען האמת זה אשמתי! אני הבאתי את עצמי למצב הזה מלכתחילה, לא הייתי צריכה לפסול את כולם." חייכתי אליו "האמת שקצת הייתי מופתעת בגלל האירוסים שלך לג'סיקה, אבל זאת הבחירה שלך ואם החלטת שזאת היא, אני אשלים עם זה."
"את יודעת שאת תמיד היית האחת והיחידה בשבילי.." הוא הסתכל עליי במבט שבור "את זאת שנפרדה ממני."
"ג'ייק.." נאנחתי ולא רציתי להיזכר בעבר "אתה בן 28, ג'סיקה בת 26, אתה יכול להקים איתה משפחה ולהתחתן, אני פשוט לא מוכנה לזה עדיין."
"את יודעת שאני מוכן לחכות לך כמה שצריך! אף פעם לא הזכרתי לידך את המילה חתונה." הוא הסתכל עליי במבט כעוס ושבור.
"ג'ייק בבקשה, אל תתחיל עם זה.." השפלתי את מבטי והרגשתי שאני מתפרקת. ג'ייק היה חשוב לי וידעתי שפגעתי בו בפרידה שלנו, אבל מה יכולתי לעשות? כשאבא שלי סירב לקשר הזה ולפני שנפטר הוא התחנן שאפרד מג'ייק. הוא אמר שלא נועדנו זה לזה ושאני צריכה לשחרר אותו למישהי שהוא באמת יאהב ויוכל להקים איתה בית "אני מצטערת לופי.." קמתי מהכיסא עם דמעות בעיניים ועליתי חזרה לחדר. לופי היה שם החיבה של ג'ייק, הייתי קוראת לו ככה כדי לעצבן אותו, הוא שנא את השם הזה וכשהיה מתעצבן תמיד הייתי צוחקת. אבל הפעם, הוא לא נראה עצבני אלא שבור כשהזכרתי את השם הזה ואחרי שעליתי למעלה שמעתי את דלת הכניסה של הבית נטרקת.
נכנסתי לחדר ונשענתי על הדלת, עוצמת את עיניי ומנסה להוציא אותו מהראש שלי ולמחוק את העבר.
יצאתי לכיוון המרפסת ונשמתי לרווחה את האוויר הקריר שנשב על פניי "סליחה ג'ייק.." אמרתי בקול רועד ובפנים מושפלות.
"אני לא מבין אותך.." שמעתי את קולו של ג'יי הון בסמוך אליי וכשהרמתי את ראשי לכיוון המרפסת של חדרו ראיתי שהוא נשען על המעקה גם הוא ובוחן את מבטי "את אוהבת את ג'ייק, מגי, אז למה את לא אומרת לו את זה?"
חייכתי חיוך עצבני ושפשפתי את פניי "הקשבת לנו.." התעצבנתי כל כך.
"לא הקשבתי לכם! טוב, רק קצת.. אבל זה היה בגלל שהייתי צריכה לעלות לחדר שלי." הוא חייך אליי ולאחר מכן חזר להסתכל עליי במבט רציני "את אוהבת אותו, יכולתי לראות את זה לפי הצורה שבה הסתכלת עליו." הוא בחן את מבטי עם עיניו הקטנות.
"אין לי כוח לשיחה הזאת.." רציתי להיכנס לתוך החדר אבל הוא זרק לעברי לפתע "מי בורח ולא מתמודד עכשיו?"
"אני מתמודדת יפה מאוד!" הסתובבתי לעברו והסתכלתי עליו בכעס "מה אתה מבין? אתה לא יודע כלום על הסיפור ביני לבין ג'ייק! אז למה אתה מתערב??"
"למדתי מהבחורה שעושה את זה הכי טוב." הוא הסתכל עליי עצבני גם הוא.
"אתה כזה אידיוט.." החזקתי את ראשי וסירבתי לשמוע יותר.
"היי, חוצפנית! אני עדיין המורה שלך!"
"כן? תזכיר לי מה אתה מלמד אותי? שיעורי נשיקות?" חייכתי אליו כמנצחת ונכנסתי לתוך החדר שלי.
"הילדה המעצבנת הזאת!!!" הוא דפק את ידיו על המעקה ונכנס לחדרו גם הוא.
שכבתי לישון במיטה הגדולה, אבל הרגשתי שאני לא יכולה להירדם. הסתובבתי מצד לצד וכל מה שעלה לנגד עיניי היה רק הפנים של ג'יי הון. החיוך שלו, שראיתי לעיתים רחוקות. העיניים הקטנות שלו והשפתיים הגדולות שלו שנכנסנו למוחי וסירבו לצאת משם.
קמתי מהמיטה והתחלתי להתהלך בחדר. ארי וליסה כבר ישנו ולא רציתי להעיר אותם. התיישבתי שוב על המיטה וחזקתי את החזה שלי במטרה לעצור את דפיקות הלב המואצות.
התקדמתי לדלת והצצתי לבחוץ כדי לראות שאין אף אחד בסביבה. הדלת של ג'יי הון הייתה סגורה והשקט ששרר בבית היה מפחיד.

יצאתי החוצה והתקדמתי באיטיות לכיוון המטבח. האור היה פתוח, אבל לא היה שם אף אחד.
הלכתי לכיוון החדר של ארי וליסה וכשהצצתי לבפנים ראיתי שהן ישנות כמו תינוקות. סגרתי את הדלת וחייכתי, הן היו כל כך חמודות. הסתכלתי הצידה ולהפתעתי הרבה, שמתי לב שיש עוד מדרגות תחתיות. הסתכלתי לאחור וראיתי שאין אף אחד בסביבה, אז החלטתי לרדת למטה כדי לבדוק מה יש שם.
ירדתי במדרגות למטה וראיתי סטודיו לאימונים בדיוק כמו שהיה לנו בבית הספר "ואו.." הסתכלתי על הסטודיו מבחוץ ואז שמעתי את המערכת של הסטודיו נדלקת. ג'יי הון היה בפנים והתחיל לרקוד לצלילי המוסיקה. לא יכולתי להתעלם ממנו כשהוא רקד, הוא עשה את זה בתשוקה ובתנועות סקסיות שגרמו לכל בחורה להזיל עליו ריר.
"אין פלא שיש לך כל כך הרבה מעריצות.." הסתכלתי עליו מבעד לדלת ולחשתי לעצמי. הוא לא שם לב שאני נמצאת שם והמשיך בשלו.
כשהוא התקדם לכיוון המערכת כדי להפעיל את השיר שוב, הוא שם לב שאני עומדת שם והסתכל עליי מופתע מעט "מה את עושה כאן?" הוא ניגב את פניו עם המגבת שהייתה ליד המערכת.