המורה הקוריאני שלי – פרק 10 – חלק ד'

"כן, כן, למה לא? תתפסי לך קוראני חתיך ותשאירי את חברותיך הטובות מאחור!" אריאלה דיברה בטון ממורמר.
"ארי!" הסתובבתי אליה והסתכלתי עליה המומה.
"מה?" היא חייכה אליי "אני צוחקת! תלכי לך.."
"ג'ון צ'אן.." הסתובבתי לכיוונו וחייכתי, לפתע עלה במוחי רעיון גאוני, אני ישדך בין ג'ון צ'אן לארי!
"זאת אריאלה, היא חברה שלי מניו-יורק.."
"אני רואה שכולכן יפיפיות.." הוא חייך אליה.
"כמו שאתה רואה, היא קצת מדוכאת, הייתי שמחה עם היית מעודד אותה קצת.." חייכתי אליו וקרצתי לו כדי שיעזור לי וישתף פעולה.
"בטח! החברות שלך הן גם החברות שלי." הוא הושיט לה את ידו "את רוצה להיות בת זוגתי להערב, גברת אריאלה?"
"גברת?" היא צחקקה ותפסה בידו "אני אשמח!" היא חייכה אלי חיוך שובבי.
"כן, כן! ומי הנוטשת עכשיו?" הסתכלתי לעבר ליסה שצחקקה מהצד "להת' ארי.." נופפתי לה לשלום וליסה טפחה על גבי "כמה שזה אופייני לאריאלה.."
"הנסיכה הבכיינית הזאת!" אמרתי בחיוך.
מרחוק יכולתי לראות את ג'יי הון מתקדם לכיווני ומברך את כל האורחים לשלום בחיוך רחב "טחח..אתה יודע בכלל לחייך?" הסתכלתי עליו בסלידה ולאחר מכן התחלתי ללכת לכיוון אחר, כדי לא להיתקל בו.
"מגי?" ליסה הלכה אחריי ולא הבינה לאן אני בורחת "לאן את הולכת?"
"אני לא יודעת..תתכופפי.." אמרתי לה בעודי מכופפת את ראשה והולכת בין האנשים בלי לראות לאן.
התהלכתי בין האנשים, וכל שיכולתי לראות היה רק רגליים "מה אתה עושה מגי?" ליסה לחשה לי לפתע.
"ששש..אני מתחמקת מה.." אמרתי בעודי נתקעת במישהו "סליחה.." לחשתי לאדם שנתקלתי בו וכשהרמתי את פניי לראות במי נתקלתי הזדקפתי במהירות "אמאא.." חייכתי חיוך מוגזם וסידרתי את שערי "מה..מה את עושה כאן?"
ליסה גם כן הרימה את ראשה ונשקה לאימי לשלום.
"מה את עושה?" היא הסתכלה עליי מופתעת.
"אני.." הסתכלתי לכיוון ג'יי הון שהתקדם לעברינו "חיפשתי את ה.." ניסיתי לחשוב על משהו אבל כשהוא כבר נעמד על ידינו כל מה שחשבתי עליו היה רק לאן לברוח.
"היא חיפשה את הטבעת שלי, הטבעת שאמא שלי הביאה לי נפלה לי הרגע." ליסה אמרה באנחת אכזבה. הסתכלתי עליה והייתי מופתעת מכושר המשחק שלה. היא נראתה אמינה כל כך.
"כן, כן!" חייכתי לאימי "זה מה שקרה, אבל..מה את עושה כאן?" החיוך נמחק מפניי וכל מה שיכולתי להיזכר בו הוא כשהם זרקו אותי מהבית ואילצו אותי לגור עם היצור הזה.
"ערב טוב, גברת וייס." ג'יי הון נשק על לחייה ואני הסתכלתי עליו בסלידה, מה נראה לו שהוא עושה?
"ג'יי הון!!" ג'ונג צ'ה חיבק את ג'יי הון ובירך אותו לרגל החזרה שלו להי ג'ין.
"מלבב.." החזקתי את ידי צמודות זו לזו והסתכלתי עליהם נרגשת.
ג'ונג צ'ה הסתכל עליי ואני שילבתי את ידיי בעצבנות והסטתי את ראשי לצד כדי לא להיתקל במבטיו.
"יום הולדת שמח, מגי." הוא חייך אליי ואילו אני הסתכלתי עליו בסלידה "שמח? איפה אתה רואה שהוא שמח?"
"מגי!!" אמא רקעה ברגלה ונראתה עצבנית נורא.
"סליחה, אני ישקר לך כדי שחברה שלך לא תתעצבן, אני שמחה נורא להיות כאן ביום הולדתי ה-20! לא לחגוג עם החברים המוכרים ולגור בביתו של ג'יי הון! פשוט כי קוריאה זה ה-מ-ק-ו-ם שהכי רציתי להגיע אליו בכל ימי חיי!" אמרתי בציניות מורגשת.
ג'ונג צ'ה הסתכל עליי ונראה מיואש ממני וכך גם אמא.