המוהיקנים האחרונים פרק 2- לצוד את הצייד

הפרק הזה מוקדש לMorChan123 שביקשה המשך.

הוא סימן להם את הסימן המוסכם.
שניהם הנהנו ופנו כל אחד בדרך אחרת.
הוא המשיך ישר.
הוא חיכה ששני חבריו יתפסו את מקומם.
'כאן זה נגמר', לחש לעשבים השוטים שמסבבו וחייך.
הם רודפים אחריו כבר ארבעה ימים. הם לא אכלו, לא שתו, ולא נחו.
הוא לא השאיר להם אפילו פיסה אחת מהטרף שלו.
כאן זה יגמר, במרחבים הפתוחים של "אמריקה", כפי שהפולשים קוראים לה.
חבריו תפסו את מקומם.
אטאסטה הכין את קשתו. כך גם קנהיטיו.
הראשון, גינדהרון, הוציא את סכין הציידים שקיבל בירושה מאביו.
המטרה שלהם עמדה במרחק של 40 מטר, נהנית מהציד שלה.
"זה יהיה הציד האחרון שלך", לחש שוב והסתער.
איך שגינדרהון עזב את תנוחת ההתגנבות והסתער שני חצים נשלחו בדיוק של שעון אטומי לעבר המטרה.
שני החצים פגעו בדיוק באותו הזמן בשני צידי הצוואר שלה. בדיוק שנייה אחרי גינדהרון הגיע ותקע את הסכין שלו בליבה של החיה.
"niá:wen (תודה במוהיקנית)", אמר גינדהרון ופשט את עורה של החיה.
שני חבריו הצטרפו אליו.
"מה עם הבשר של הטרף?", שאל אטאסטה.
"נשאיר אותו כאן, כדי שהטבע יעשה כרצונו", ענתה לו קנהיטיו.
"אבל זה סתם בשר שילך לעזאזל, ברדלס אולי יביא לנו כבוד, אך הוא לא יספיק לכל השבט"
גינדהרון סיים לפשוט את הברדלס. "niá:wen", אמר שוב ופנה לאטאסטה, "קנהיטיו צודקת, אין לנו להתערב במעשיו של הטבע, עלינו לכבד את המת, ולא לחלל אותו. נוכל לצוד עוד חיות בדרך."
"אני לא מאמין, יש לנו פה הזדמנות גדולה לקחת בשר בלי לבזבז את חצינו ומאמצינו."
"קח את חציך, ונסתלק מכאן, זה סופי", אמר גינדהרון ופנה ללכת.
"פחדנים", מלמל אטאסטה ולקח את חציו מן הגופה של הברדלס, "הם יותר מדי מכבדים את הטבע הזה, אנחנו אמורים לשלוט בו. הזקנים הטמיעו את השטויות האלה חזק מדי בראשם".
"אני מפחדת שהוא עוד ינטוש את מעשיי הכבוד שהשבט שלנו מייצג", לחשה קנהיטיו לגינדהרון.
"כל עוד הוא איתנו אנחנו נשמור עליו", לחש לה בחזרה.
"אמ, חברים, יש פה עוד משהו", אמר אטאסטה ונעלם מן העין.