המבט האחרון – פרק 5

סוף סוף, אני אפגוש את רייצ'ל!!
היום הוא יום חמישי, אחרי שחיכיתי הרבה מאוד זמן אנחנו סוף סוף ניפגש כדי שהיא תעזור לי בלימודים.

"קום כבר" צעק עליי דניאל
"נו קום!!"
הוא הלך למיטה שלי עם כרית בכוונה לזרוק עליי אותה, אבל להפתעתו אני לא הייתי שם.
"איפה הוא?" הוא שאל
"אני פה" אמרתי מאחוריו
הוא נבהל. אבל ממש! הוא ממש קפץ מרוב פחד!!
"איך? מתי? למה? ממתי אתה קם מוקדם?!" הוא שאל בתדהמה. הוא נראה קצת עצוב מזה שלא יצא לו לזרוק עליי כרית הבוקר.
"מהיום" עניתי לו.
"אתה מוכן?" שאלתי. ויצאנו לכיתה.
כהרגלם, היום הם המשיכו במסורת שלהם וזרקו עליי ביצים וקמח, בזמן שהם מצלמים את המאורע.
כמה צילומים בכלל יש להם?!
עדיין, זה לא הוריד לי את מצב הרוח.
חיכיתי עד שנגמרו כל שעות הלימודים המשעממות של היום. והלכתי לרייצ'ל לשאול איפה ניפגש.
"היי רייצ'ל" אמרתי לה
"או היי" היא אמרה
"רציתי לדבר איתך, היום אני לא יכולה לפגוש אותך. מצטערת…" היא אמרה לי והלכה.
הייתי בשוק. יישר אחרי שהיא הלכה נתקפתי דיכאון. הלכתי לחדר שלי ונכנסתי למיטה. לא ידעתי מה לעשות עכשיו. פשוט נשארתי במיטה כל היום