המבחן (שם מוזר לא?)- פרק 4
"פתחו את הספרים בעמוד.. אמ…" אמרה המורה והסתכלה על תכנון השיעור שהכינה מראש "84! היום נלמד על ביאליק".
שאר הילדים שמעו וצייתו, אבל אלי הייתה מאובנת במקומה.
המילים הדהדו שוב ושוב בראשה.
"איזה חננה!" חזרו המילים, כל פעם פוצעים עמוק יותר, מכאיבים יותר ויותר.
"אלי?" הבחינה המורה לבסוף "קרה משהו?"
הילדים הסתכלו סביב סביב במבטים מבוהלים על חבריהם שנראו כמותם, ואז הפנו את מבטם לאלי.
"אולי עברנו את הגבול?" חשב אחד מהם, אבל לא העז להגיד זאת בקול.
הוא לא ידע כמה הוא צודק..
"לא. הכול בסדר" שיקרה בלב כואב, והילדים התנשפו בהקלה.
אם יש דבר אחד שעל בטוח היא לא, זאת מלשנית!
"טוב.." ויתרה המורה וחזרה אל ספר הלימוד.
בלי שהמורה רואה, היא פתחה את מחברת הכתיבה שלה, לקחה עיפרון, והתרכזה.
לבסוף, הרימה את העיניים וקראה ותיקנה וקראה ותיקנה שוב ושוב, עד שהייתה מרוצה.
ילדים: (כותרת)
ילדים.
בועטים, לועגים. מכאיבים.
אך דבר אחד אינם יודעים, כי לא ברכוש הינם פוגעים.
הלב, הוא זה אשר נשבר לרסיסים.
תגובות (0)