הלן והלנה פרק 1 – בראץ

פרק 1
הלנה מעולם לא חשבה שתישתמש במזוודתה הסגלגלה והקשיחה, צורתה תמיד הרתיעה אותה, אך מכיוון שמעולם לא חשבה שתצא מרחבי האזור איננה דאגה מכך שהיא שונאת את מזוודתה. הלנה היתה עסוקה באריזת חפציה החשובים שיותר – למרות שרצתה לארוז הכול ידעה שהמזוודה הקטנה לא תכיל זאת- היא עדיין הצליחה לחשוב על אלפי דברים בו זמנית כמו שעשתה תמיד, בזמן שארזה את נעלייה הרהרה הלנה במחשבה האם אפשר למות מאי מריחת קרם הגנה, וכשארזה קרם הגנה תהתה האם יש אפשרות לגדל גזר כך שיצא לא כתום, הלנה אף פעם לא הצליחה להפסיק לחשוב, או לחשוב אל דברים חיונים.
"לנלנ" קראה הלנה אל האזור הכללי של החדר של אחות ואפילו לא הסתובבה כשנכנסה אל החדר אחותה בת השש. "קראת לי?" עכשיו הלנה הסתובבה והביטה בעייניה הזהובות של אחותה "כן" אמרה הלנה בלי לוהסיף דבר והסתובבה לאט לחזור לארוז את התיק הקשיח, גם בלי לראות אותה ידעה כעט הלנה שאחותה מחייכת חייוך גדול כדי להקל על הלנה, כה קטנה אחותה של הלנה וכה חכמה, לפעמים שאלה את עצמה הלנה מי מהם היא האחות הבוגרת, היא או לנלנ. "קחי" אמרה הלנה והושיטה בידה של אחותה הלן מזוודה קטנה , מרובעת עם צייור שלברצאיות, זו היתה המזוודה היחדה שהלנה מצאה. "מה את רוצה שאעשה איתה?" אוךלי מפי אנשים אחרים משפט זה היה נשמע שחצני או מלגלג אבל לא מפי הלן. "תמלאי אותה בדברים שחייונים בשביל חייך, ורק בזה, לא בשטויות" אמרה הלנה בכול רך אך תקיף, "בשביל מה המזוודות?" שאלה הלן והלנה עצרה לשנייה –פחות משנייה אפילו- את אריזת המזוודה ואז המשיכה, בשלב מסוים הבינה הלן שלא תקבל תשובה ויצאה מהחדר בזמן שהיא ממלמלת "אני שונאת את הבראציות, הן תמיד חושבות את עצמן, עם השיער המתנופנף שלהן וה-" מכאן כבר הלן היתה רחוקה מידי והלנה לא שמעכה את דבריה. הלנה כבר היתה בסוף האריזה כשחשבה מדוע מישהי עם שיער כה בוהק ויפה ובריא כמו הלן תקנא בשיער של הברצאיות.
ברגע שסיימה הלנה לארוז ישבה בחדרה של הלן -חדר קטן וכחלחל- והקפיצה את רגלה, ברגע שחשבה להגיד משהו התרוממה הלן חייכה ואמר "זהו" הלנה לקחה את מזוודתה ביד אחת והחזיקה את יד אחות בידה השנייה והן התחילו ללכת.
טוב, בואו לא נגזים, הן הלכו בסך הכול כחמש דקות עד שהגיעו לביתה של חברתה -טליה- אבל כבר היה סימנים של חשכה כשדפקו על הדלת, למרות שהשעה היתה חמש, הן נאלצו לדפוק מספר פעמים עד שנפתחה הדלת, "הלנה?" קראה הבחורה שעמדה בדלת.