הלם קרב – פרק 8 (סיפור משותף עם aviya)

התעוררתי לעוד בוקר קריר ועגמומי, מתחלק לתוך הטרנינג האפור והחולצה הלבנה שלי.
יורד במדרגות העץ הזולות ונכנס למטבח, מוזג לעצמי מיץ תפוחים לתוך כוס זכוכית שקופה.
התיישבתי ליד שולחן האוכל הפצפון באמצע המטבח, לוגם לגימות קטנות מהמשקה המתוק.
אבא ירד למטה, שולף פחית בירה מהמקרר, מוציא את הלשונית הכסופה ומשליך אותה לכיור.
"בירה על הבוקר?" עיוותי את פני כשהוא לקח לגימה גדולה מהפחית החומה.
הוא כמובן התעלם ממני והתיישב מולי בשולחן האוכל.
ריח האלכוהול שנדף ממנו הגעיל אותי ועורר בי חשק עז להקיא את נשמתי, השארתי את כוס מיץ התפוחים הריקה על השולחן ויצאתי למרפסת הקטנטונת.
המזל שיחק לטובתי, קופסת סיגריות מליל אמש הייתה מונחת על שולחן המרפסת ובה מונחת הסיגריה האחרונה.
ושוב, תחבתי אותה בין שיניי, מדליק אותה עם המצית המחורבנת לאחר כמה ניסויים כושלים ושואף בהנאה.
אני לא יודע מה מרגיע אותי כל כך בשאיבת הגליל הלבן הזה, אולי התחושה שאתה פשוט שוכח לכמה דקות טהורות את כל צרותייך וחייך המבולגנים, זה גם מה שקורה לי בערך עם שרלוט.
ביקרתי אותה בערך פעמיים השבוע, מצאנו המון נושאים לשיחה, במיוחד על הצבא.
שרלוט בקיאה בכל הנושאים האלה, אבל לא העזתי לדבר איתה על המלחמות, שחלילה התחושה והדמעות לא יחזרו שוב.
"משפחת פטרסון רוצה שתבוא לביקור" אבא נכנס לפתע למרפסת, גורם לי להתנער ממחשבותיי על שרלוט היפה.
אני נשבע שליבי החסיר פעימה, ממתי משפחת פטרסון רוצה שאני אבקר אותה?
"הפפ..פטר..פטרסון הזז..ה..הזה?" אני מגמגם, תחושת התהפכות בבטני מתחילה להופיע.
"כן המשפחה של מייקי" הוא מלמל ויוצא מהמרפסת, משאיר אותי לטבוע בצרות שלי.
למייקי יש 4 אחיות קטנות, חמודות וקטנות, אמא, אבא, הכל נורמלי, לא כמו אצלי.
אבל…ממתי אני מבקר את המשפחה של מייקי?
משכתי בכתפיי והלכתי לעבר החדר שלי.
פותח שוב את הדלת המוכרת ורוכן לעבר הארון הגדול שניצב בפינת החדר.
בתוך החדר, במדף התחתון, הייתה סלסלה, מלאה בחולצות מכובדות ובבלייזרים יפים.
הכנסתי את ידי לתוך הסלסה וחיפשתי חולצה נורמלית, כשלפתי הרגשתי משהו מוצק.
זו הייתה מצלמת וידאו, דיי רגילה למען האמת.
קפצתי על מיטתי הרכה והצפופה ופתחתי את המצלמה, מביט בגלריית הסרטונים ולוחץ על סרטון אקראי.
"אני שון"
"אני מייקי"
"אנחנו נמצאים בבסיס הצבאי.."
"..המחורבן"
"חח אל תגזים"
"לא מגזים"

חיוך גדול התפשט על פניי, רואה סרטון אחרי סרטון, הרי נשכח מראשי שאני ומייקי עשינו סדרת סרטונים.
אבל אני מתחרט על הרגע שלחצתי על הסרטון הזה.

למה מכל הסרטונים בחרתי באופן אקראי דווקא אותו?