הלהקה – פרק 6

בס"ד

מהפרק הקודם:
"אז מה החדשות הגדולות?" שאל שיין
"אתם הולכים להעלות הופעה עם זמר אורח ולהקליט איתו שלוש שירים"
"מה?" שאל ליאם מופתע "עם מי?" שאלה היילי
"עם זאק ריין" אמרה לנה בהתרגשות וציפתה לתגובות………..

פרק 6:
"נו" אמרה לנה בצפייה לאחר שקט ממושך,
"וואו לנה תודה" אמרה היילי בחיוך ובהתלהבות "זאת תהיה פריצת דרך בשבילנו" הוסיפה וכולם התבוננו בה בתימהון "מה?" שאלה,
"סתם, חשבתי שאת לא סובלת אותו" אמרה אמילי,
"אז…אני לא מערבבת בין החיים הפרטיים לעבודה אני מקצוענית"
"אוקיי" אמר ליאם ולנה המשיכה בדבריה "ההופעה תהיה בעוד חודשיים, ואנחנו מתחילים להקליט כבר ממחר, אל תדאגו הוא לא צריך לראות אותכם אבל זה אומר שתצטרכו להיות עם המסכות, המנהל של זאק אמר שהוא יכתוב שיר וזה אומר שאת השניים הנוספים אתם כותבים אפשר לסמוך עליכם?" הביטה לנה בארבעתם בצפייה "כן ברור, אני כבר עובדת על משהו וליאם אמר לי שהוא עוד על משהו גם" אמרה היילי וליאם הינהן להסכמה "בסדר, אני רוצה את שני השירים מחר על השולחן שלי"
"רגע מה מחר?" נבהל ליאם
"מצטערת אין ברירה, אין זמן ואנחנו רוצים כמה שפחות בלאגן סביב זה לפחות עד המופע,
עלולים לחשוף אותכם"
"בסדר נישאר כל הלילה כדי לסיים את השירים" אמר ליאם
"טוב אני צריכה ללכת, ניפגש מחר באולפן" אמרה לנה ומיהרה לצאת,
"טוב נראה לי שגם אני אפרוש" אמר שיין "אני גם אלך" מיהרה לומר אמילי ושניהם יצאו כמעט בריצה,
"הם קצת מוזרים לאחרונה לא?" שאל ליאם והיילי הנידה כתפיים "הם תמיד מוזרים" אמרה היילי והתקדמה לעבר הדלת, "את הולכת?"
"ברור, אתה לא"
"לא, אני מעדיף להישאר לכתוב" היילי הנידה בכתפיה "אני לוקחת את האוטו" אמרה קצרות והיציאה במהירות לפני שליאם הספיק לומר משהו.

"ילדונת אל תפחדי,
אני איתך כאן ואת כאן איתי,
שנינו אוהבים והאהבה הזאת היא נצחית,
כי בסרט שלי את הכוכבת הראשית"
"נשמע טוב" שמע זאק קול מעבר לדלת חדרו,
"אשלי מה את עושה כאן" אמר זאק בהפתעה כשראה את דמותה של אשלי נכנסת לחדרו
"סתם עברתי בסביבה חשבתי לעבור להגיד היי, המשרת שלך פתח לי" כן עברת כאן בסביבה בקצה השני של העיר בשמלה של מסיבה, חשב זאק בבוז "אז היי"
"היי"
"אפשר לשמוע את השיר שוב" בקשה אשלי בחיוך
"האמת שאני לא יכול" אמר כאילו מצטער "הו בסדר, אני מבינה"
"אולי כדי שתלכי עכשיו"
"כן עדיף" אשלי אילצה את עצמה לחייך ויצאה במהירות.

"הי היילי, תתעוררי" אמר ליאם בניסיון להעיר את אחותו שנרדמה "מה קרה?" התרוממה היילי
לתנוחת ישיבה בפיהוק "נרדמת, סיימת כבר את השיר?"
"אה, כן רוצה לשמוע?"
"בסדר " היילי העבירה את מבטה אל השעון "כבר אחד! רק עכשיו חזרת?"
"כן שקעתי במוזיקה" היילי תפסה בגיטרה והחלה לשיר

"לפעמים שאני מרגשה שאני לא אני,
כאילו חלק שלם בי חבוי עמוק בתוכי,
אני מחפשת סיבות ולא מוצאת,
לעולם אני חייבת לצאת.

אולי התבגרתי,
אולי השתנתי,
אולי אני כבר לא אותה אחת שהייתי,
אני לא מצליחה לעצור את הטירוף בליבי,
את התחושות שמשתנות בלי הרף אצלי,
לראשונה אני פוקחת את עיניי
כי הילדונת שהייתי
כבר מזמן זנחתי.

אני מתבוננת במראה
אולי זאת אני?
אולי זאת מישהי אחרת?
שרק דומה לי,
את האמת אני יודעת,
זאת אני.

אולי התבגרתי,
אולי השתנתי,
אולי אני כבר לא אותה אחת שהייתי,
אני לא מצליחה לעצור את הטירוף בליבי,
את התחושות שמשתנות בלי הרף אצלי,
לראשונה אני פוקחת את עיניי
כי הילדונת שהייתי
כבר מזמן זנחתי.

אני אולי עוד קטנה כדי לחשוב על העתיד,
תחלמי כולם אומרים לי תמיד,
אבל בשביל לחלום צריך לרצות,
מה אני רוצה?
אני משתנה,
למה, אני לא יודעת,
אולי זה דבר טוב להיות שונה"

"מה אתה חושב?" שאלה היילי במתח,
"אני חושב שאת אותה אחות מעצבנת שמפתיעה אותי כל פעם מחדש בשירים שלה"
"גם אני אוהבת אותך" אמרה היילי בציניות זרקה על ליאם כרית והטלפון החל לצלצל…….

המשך יבוא…..