הכל מוביל לדסמודס פרק 1 חלק ב'

"סופי תביטי החוצא מהחלון, את רואה?, זה בית הספר שלך",הסתכלתי החוצא,תשעה מבנים ענקיים נתגלו לעיניי .
"המקום נראה אממ.. מאיים, הוא נראה מאיים ומפחיד",
"את רק חושבת מותק, המקום מדהים מבפנים ויש גם גינה גדולה…", אמא המשיכה לספר לי אך לא הקשבתי לה ,התרכזתי בבית הספר, למיטב זכרוני אמא אמרה 6 בתים, לא 9, מוזר.
כשירדנו אבא הוציא את הארגזים שנשארו והלך לשים אותם בחדרי, שאת מספרו והיכן הוא נמצא לא ידעתי.
"ברוכה הבאה סופי ,אני לנוביה ,מנהלת בית הספר ומהיום גם המדריכה שלך, את מוזמנת לפנות אלי בכל עניין", לנוביה חייכה ,היא הייתה יפה, שיער שטני ארוך ,עיניים ירוקות בהירות וגזרה מעולה, נראה כאילו היא לא יותר מבת 25 ,הלוואי שהמנהלת בבית ספרי הקודם היתה נראת ככה.
"שלום, אממ, תודה רבה", יופי מכל הדברים שיכולתי לומר אמרתי תודה?,הלחץ משפיעה עליי לרעה.
"גברת נייט אני אשגיח על סופי מעכשיו אני מודה לך שהבאת אותה לכאן,את רשאית ללכת", נתתי חיבוק לאמא ואז נשארתי לבד במקום חדש שאני לא מכירה עם לנוביה.
"מה דעתך על סיור ב'בית ספר הערפדים לנימוסים והליכות' , סופי?",לא חשבתי שלמנהלות בתי ספר יש חוש הומור," אוקיי ,לי אין בעיה",אמרתי ועקבתי אחרי לנוביה.
לפנימייה יש מערכת מורכבת , יש מבנה ראשי שאליו נכנסים מיד אחרי שעוברים שת שער הכניסה של הפנימייה, זה המבנה הלימודי, בית ענק בעל 6 קומות ובנוסף אולם ספורט וחדר אוכל שמחובר אליו,לאחר שעוברים אותו יש חצר ענקית עם מזרקה ולידה גינה עם עצי פרי ופרחים רבים, המזרקה היא סוג של כיכר,קרוב למבנה הלימודי נמצא אגף המורים ומהקצה השני נמצאת מרפאה, ובחלק השני נמצאים 6 בתי מגורים לתלמידים:פָנְתֵרַה,סָרְפֶנטוס,קרוקודיליאה,אאוטידי,אָלְטֵרופינוס ודֶסְמודֵס.
"את נמצאת בשלב זה באלטרופינוס, המערכת שלך על השולחן שליד מיטתך,שם נמצאים גם המדים החדשים שלך והכלים שתזדקקי להם ללימודים,הספרים נמצאים במגרה שלך, השותפה שלך תנחה אותך,הלימודים מתחילים ב-9,ארוחת הערב ב-6 בערב והבוקר ב-7 וחצי בבוקר". לנוביה הנחתה אותי כיצד להגיע לחדר וכך מצאתי את עצמי מול דלת עץ גדולה שהמספר 13 מצורף אליה, דפקתי פעמיים.
"היי",ילדה בלונדינית פתחה לי את החדר,היא נראתה נחמדה , היו עיניים חומות נעימות.
"אני סופי אמרו לי שפה זה החדר שלי", גמגמתי מעט, הילדה סרקה אותי לדקה ואז חייכה חיוך ענקי וחם,"אני נלה קולי,השותפה שלך ,חוץ ממני יש את קטי אבל היא לא פה, כנסי", נכנסתי לחדר שהיה גדול משציפיתי, היו שם הרבה תמונות ,של להקות שונות וכוכבי קולנוע שזיהיתי ,הטפט היה בצבע סגול בהיר ועדין, היו 2 מיטות, אחת קומתיים והשינה מיטה רגילה, היו 2 שולנות כתיבה בצבע חום כהה,על אחד מהם היו מונחים הדפים והמדים החדשים שלי,אני ישנה במיטה הרגילה.
"וואו השיער שלך לבן או כמעט לבן, מדהים",
"תודה אממ…, ארוחת הערב מתחילה בקרוב אני צודקת?", נלה הנהנה,"לכי להיתלבש ונרד יחד".
התלבושת החדשה היתה יפה ,היא היתה שחורה עם משבצות אדומות,כתומות וסגולות, היה עליהן את סמל בית הספר,"את מוכנה?, יופי בואי נלך".
לקח לנו לא מעט זמן להגיע מכיוון שחדר האוכל נמצא די רחוק מבתי המגורים,אחרי שנכנסנו נלה הראתה לי מאיפה לוקחים אוכל, היום הגישו תפוחי אדמה ברוטב עם סלט חלומי,ולבחירה שניה היה מוקפץ ירקות עם צ'ילי, ואו משקיעים פה בארוחות, לאחר שלקחנו אוכל התיישבנו בשולחן שהיו בו עוד 2 בנות ובן," סופי זאת קטי,היא גם השותפה שלנו", קטי חייכה אלי ואמרה שלום, היא הייתה יפה עם שיער חום ארוך שהיה קלוע בצמה והיו עיניים ירוקות עם מעט אדום מסביב לאישון,למה האדום נראה לי מוכר?,"זאת היא ליליאן היא יכולה להזיז דברים עם המחשבה זה ממש מגניב!" לילאן חייכה והרימה את הצלחת שלה באויר מבלי לגעת בה, היה לה שיער בלונדיני כהה ועיניים חומות כהות,"וזהו אריק, הוא שולט באויר", אריק אמר שלום ושלח משב רוח לעברי,הוא נראה חמוד,עיניים זהובות ושיער חום.
"היי נעים להכיר", אמרתי וחייכתי,"נכון שהיא נראת מדהים, עוד לא ראיתי אף אחד עם שיער ארוך כל כך ובמיוחד לא עם שיער לבן,והעיניים ,לא מבינים אם הן כחולות או סגולות", נלה באמת משהו מיוחד…
"כן היא בהחלט מיוחדת",קטי צחקה מעט,"את חייבת לתת לי לעשות לך תסרוקות אוקיי",נאנחתי,למה לאנשים תמיד יש חשק לגעת לי בשיער.
"הביטו בהם הבנים של דסמודס ופנתרה כאלה חתיכים", לילאן הביטה בשולחן שלידינו,גם אני הסתכלתי ונדהמתי לגלות שם אותו, את הנער מהחלום שלי וגם שמתי לב שהוא הביט בי, עם העיניים המדהימות האלה,לא ידעתי איך להגיב.
"קלטו דמיאן הסתכל על סופי, מעניין מה הולך כאן",אריק צחקק ואני הסתובבתי והסמקתי,
"אוחח הלוואי שהוא היה מסתכל עלי",נאנחה ליליאן וכל השולחן צחק.
לאחר הארוחה הלכנו לחדר, כל אחת התקלחה בתורה ולאחר מכן שכבנו במיטה.
כשחושבים על מה שקרה היום, היה לי ממש כיף ואני די מצפה למחר,עצמתי עיניים ונרדמתי בצפייה לראות מה החיים צופים לי…