הכל מוביל לדסמודוס פרק 5

"קטי אני עדיין חושבת שהיא צריכה ללבוש את השמלה האדומה, זאת בכל זאת מסיבה של ערפדים",
"וזה אומר שכולם יהיו שם או בשחור או באדום, היא צריכה צבע שונה!", נאנחתי, שתי אלא רבות מהרגע שביקשתי עזרה , שיעזרו לי לבחור שמלה, זאת היתה טעות איומה…
"מה אם אני אלך בסגול או כחול?", נלה וקטי הפסיקו לריב לרגע,
"רעיון מצויין", כל אחת מהן הביאה לי משהו כמו עשר שמלות לידיים,"תמדדי את אלא ותבחרי מה שאת הכי אוהבת ואם את לא מצליחה להחליט אנחנו נעזור לך",נאנחתי, הן לא הולכות לעשות לי חיים קלים.
אחרי שבחרתי שמלה, סגולה ולא יותר מדי ארוכה ,היא הייתה מקושטת בפרחים והיא ממש מצאה חן בעיניי, הן הכינו לי את השיער שלא כמו שחשבתי היה לי קוקו זרוק לצד,"וואו", המהפך שהן עשו לי היה בהחלט מעורר התפעלות," טוב את מוכנה ואיפה דמיאן?",
"הוא יחכה לי בחוץ, זזתי",
"תהני!", שתיהן צעקו כסגרתי את הדלת.
"לא ציפיתי להיות מוזמנת למסיבה פרטית", דמיאן ואני היינו בדרך לבית דסמודוס,"טוב את כן מוזמנת, את לא שמחה או משהו", הנהנתי ,בטח שהייתי שמחה,"אתה זה שנראה מבואס",
"עזרתי בהכנות אז אני עייף", הוא עשה פיהוק מוזר וגרם לי לצחוק.
כשהגענו לבית אי היה אפשר להתעלם מהיופי שלו, כל הפרחים נצבעו בכחול או לבן,נתלו קישוטי בצרות של ירחים וכוכבים," המקום נראה מקסים", דמיאן חייך, כשנכנסנו פנימה הדבר הראשון שקרה היה שאמבר ולירון קפצו עליי,
"סופי, איזה כיף אני שמחה לראות אותך", אמבר חייכה בעליזות, היא לבשה שמלה בצבע בורדו עם פרח ורוד בשערה הבלונדיני,"היי סופי", לירון נצמדה לאמבר, היא הייתה לבושה בשחור,"היי אמבר, לירון, לא ידעתי שאן פה",
"לירון בדסמודוס אז היא הזמינה אותי",החיוך של אמבר התרחב עוד יותר," נראה שנבלה הרבה הערב",
"איזה כיף", אמבר תפסה לי וללירון את היד ומשכה אותנו לחדר אחר, דמיאן נפנף לי לשלום,"אמבר חכי דקה!" ,אבל דמיאן כבר נעלם מעיניי, נתתי לה להמשיך לגרור אותי.
"תקשיבו יש לי משהו לספר לכן", אמבר השתתקה וכל תשומת הלב הופנתה ללירון,
"אני שמעתי שסלין ,אחותו של דמיאן תבוא למסיבה",סלין?, "סופי את לא מכירה אותה אבל אם תתקלי בה אז תברחי מיד!!!" הבהלה בקולה של אמבר הפחידה אותי,"בסדר אני אתרחק, מבטיחה".
בשלב מסויים במהלך המסיבה התחלתי להרגיש סחרחורת,אני לא מסתדרת טוב במקומות עם מוסיקה רועשת מדי, אמרתי לדמיאן,אמבר, לירון ונוי שהיא ילדה שהכרתי במסיבה שאני הולכת למרפסת לנשום מעט אויר.
לא להאמין כמה שקט ונעים בחוץ, משב רוח עדין הסיט את השיער מעיניי,"מאיפה זה הגיע?",
"ממני", נערה בהירת שיער נגלתה בפניי, שיער זהוב ועיניים כחולות שמסביב לעישון יש צבע אדום, כמו לדמיאן,"אני סלין, אבל אני חושבת שכבר הבנת את זה", התחלתי להתקדם לאחור,"חכי דקה, אני לא יודעת מה חברות שלך אמרו לך אבל אני לא נושכת, יוצאות לי שמועות של שדה רעה ומפחידה במקום הזה אבל אני ממש לא נוראית כמו שמתארים", הבטתי בה פעם נוספת, היא לא נראתה רעה כלכך,
"שמעי אני צריכנ לדבר איתך!", העיניים של סלין קיבלו צבע כהה יותר,
"אני צריכה אותך בצד שלי במלחמה", הבטתי בה מופתעת ,מלחמה?," כמו שהבנת את לא אנושית, את מאוד חזקה, את יודעת כמה נדיר למצוא יצורים שיכולים לראות את העתיד?, בקושי קיימים כאלה"
" איזה מלחמה?", סלין השתתקה לרגע כדי להושיט לי בקבוקון עם נוזל אדום בתוכו," מלחמה נגד העולם האנושי", סלין חייכה בעליצות," כשתחליטי להצטרף אליי שתי את מה שבתוך הבקבוקון כדי לחשוף את כוחותיך לפני השינוי שלך, תחשבי על זה כסוג של קיצור דרך כדי לקבל את כוחותייך", כשסלין סיימה את המשפט היא חשפה זוג כנפי עטלפים מדהימים ושחורים וקפצה מהמרפסת, בדיוק רגע לפני שהתרסקה על העפר היא פרשה את כנפיה ועפה מהמקום.
הייתי אבודה, לא ידעתי מה לעשות, אמרתי לחברי שאני לא מרגישה טובב והלכתי הביתה, למזלי השותפות שלי גם יצאו והחדר עמד לרשותי, לאחר שלבשתי בגדים רגילים נכנסתי לאמבטיה והסתכלתי במראה, אני לא אנושית?, היה לי קשה להאמין בכך אבל נזכרתי בדברים של אליסון ואודרי,
לקחתי את הבקבוקון הקטן והחזקתי אותו ביד, מה הולך לקרות לי אם אני אשתה את זה?, זה שווה בכלל ? ,מה אם אני אמות? ,ואם לא למה אני אהפוך? , האם אני באמת רוצה לדעת?.
פתחתי את הבקבוקון וקירבתי אותו לפי ,הנוזל האדום הבהיל אותי, עצמתי עיניים ובשלוק מהיר שתיתי את הנוזל, היה לו טעם מר ומוזר, דם?, מה שהבהיל אותי באמת היתה התחושה שבאה מיד לאחר ששתיתי את הדבר הזה, הרגשתי סחרחורת, כל החדר הסתובב מולי, מרגע לרגע נעצמו עיניי, איבדתי תחושה ברגליים וצללתי לשינה עמוקה.