הכוכב הסיבירי – רונית תירוש

היה קר מאוד בכוכב הסיבירי. אפילו מעיל עבה לא עזר לחמם אותי ואפילו במקצת. הכוכב הסיבירי נקרא כך על שום שהוא היה דומה מאוד לסיביר. השלג שירד כל הזמן קפא למטה והשאיר מעטה לבן. הלכתי לבד בכוכב הסיבירי מחפשת משהו כי כך אמר לי המפקד שלי. ואם המפקד אומר אז חייבים לציית. לפתע נראה כוכב זוהר בשמים. הכוכב גדל וגדל עד שהפך למבנה ענק . המבנה נחת על האדמה. במבנה לא הייתה דלת אבל הרגשתי שאפשר לעבור דרך הקיר. עברתי דרך הקיר וראיתי אולם מפואר. ישבו בו שלושה יצורים בלי פנים בכלל. הם אמרו לי בטלפטיה: אם את רוצה לדעת מאיפה באנו ומי אנחנו תאלצי לאכול איתנו ארוחת ערב. כמובן שאכלתי איתם ארוחת ערב. המנות היו טעימות אבל לא ידעתי מה אני אוכלת למרות ששאלתי שוב ושוב אבל הם סרבו לענות. אחרי הארוחה הם ענו לי על כל השאלות. הם אמרו לי: נוצרנו בכוכב לורי על שם לורי האל שברא אותנו. אנחנו מוגנים מכל סוגי הקור והחום. לפעמים אנחנו באים לנפוש פה בכוכב אקס אי. אתהדוח על מפגשי עם החייזרים והלכתי הבייתה
הסיפור הבא: הפגישה שלא קרתה