הכאב שבי פרק 1
לפני שהתחיל הציג את משפחתי:
דבר ראשון הציג את עצמי:
שמי ענבל אני בת 16 ואני כותבת יומן אני אוהבת מוזיקה וריקוד, אני ומשפחתי חיים בבית גדול ובחצר גדולה עוד יותר! אני ואחותי לא הולכות לבית ספר אנחנו לומדות בבית, בהמשך תגלו דברים מעניינים עוד יותר!
אימי היא אישה מנומסת ואחראית ,שאף אחד לא מסתכל אנחנו תמיד מתגלשות על המעקה של המדרגות וצוחקות..
אבי הוא אבא חכם וכריזמטי, תמיד בימי שבת בבוקר אנחנו אוהבים לצאת על הגינה שלנו לשתות תה ואחר כך לבנות דברים או לתקן דברים למשל בנינו בית עץ, שם אני כותבת את יומני …
אחותי בת ה-19 שמה סופיה, אנחנו חולקות ביחד חדר, אני ישנה איתה במיטת קומותיים אני למטה והיא למעלה, תמיד בימי שישי אנחנו עושות מסיבת פיג'מות , סופיה תמיד מבינה אותי!
נתחיל בסיפור:
טוב אז כמו שהבנתם אנחנו משפחה מיוחדת !
היום אני יגלה משהו שישנה את חיי…
ירדתי למטבח , הוריי הביטו בי מוזר …
אימא, אבא, הכול בסדר?
ענבל מתוקה, היום נספר לך משהו ואנחנו מקווים שתביני זאת ולא תפגעי אימי אמרה…
כי אנו חושבים שאת גדולה מספיק בשביל שנספר לך אבי הוסיף..
אוקי חיכיתי בקוצר רוח , ליבי פעם בקצב.
אנחנו לא יודעים איך להגיד לך את זה אבל…
את מאומצת אמי אמרה , אנחנו דודים שלך …
אמרתי לעצמי מה? איך הם יכולים להיות דודים שלי?
אימך מסרה אותך לפנימייה שהיית בעודך רק בת שנה , אני לא יכולתי לחשוב על זה אפילו !
וברגע האחרון אמרתי לאימך אל תתני אותה לפנימייה תני אותה לי עם כבר .
אני פרצתי בבכי ועליתי בסערה לחדרי, לא הבנתי איך אמי האמיתית יכלה לעשות דבר כזה?
למה היא רצתה בכלל למסור אותי?
המשך יבוא …
תגובות (1)
התחלה יפה (:
מבטיחה לעקוב .. בהצלחה