היצור הסגול (פרק שישי)

היצור נפל אחורה, ישר הרמתי את מייק וירדנו מהחלון.

ירדנו על האדמה והתחלנו לרוץ, לא ידעתי איפה הילדים ולינדה.

הבטתי מסביב בזמן שאני רצה, אבל לא ראיתי את לינדה והילדים, כל מה שראיתי זה את האנשים בורחים מיצורים סגולים, הסתכלתי על אישה אחת שמרזיקה תינוקת קטנה, האמא ברחה מיצור סגול אחד עם שיער שחור ומופרע, בגלל שהיו לאישה עקבים היא נפלה על המדרכה, והיצור קפץ עליה.

ריחמתי עליה כל כך, התחלתי לכעוס, רצתי אל היצור הסגול שרצה לתקוף את האישה, וקפצתי עליו, היצור נפל, וצעקתי לאישה "רוצי! רוצי מהר!" האישה מהר הורידה את העקבים והתחילה לרוץ.

התחלתי להכות את היצור הזה, היצור התחיל לאבד הכרה, וברגע שהוא הפסיק לנסות להשתחרר, קמתי וברחתי, הבטתי במייק, וכל מה שהוא עשה זה להסתכל עלי.

מייק הביט בי ברצון, והתחיל גם לרוץ, רצינו למצוא את לינדה והילדים, חזרנו הביתה לבדוק יכול להיות שהם שם, בחדר של ההורים, נכנסתי דרך החלון שבקומה הראשונה, ושם ראיתי את לינדה והילדים יושבים על המיטה ומחכים.

שמחתי לראות שהכל בסדר איתם, לינדה אמרה "חיכנו לכם, למה לקח לכם כל כך הרבה זמן" מייק גילגל עיניים, ואני רק צחקתי, הם הביטו בנו בחוסר הבנה, לינדה ישר צעקה "לא משנה, אני חשבתי על דבר כזה, כולנו נררד לחדר שמתחת לבית, ונראה אולי נוכל למצוא שם תשובות".

כולנו הסכמנו, אנחנו התחלנו לרדת במדרגות, לילדים היה מבט מפוחד, כמו שחשבתי כל החדר היה מפורק ומבולגן, ישר התחלנו לחפש דברים שיעזרו לנו, מצאתי מלא דפים שרופים שלא כל כך עזרו לנו.

מייק מצא ספרים, אבל ברגע שהוא מצא את הספרים נזכרתי ביומן שהשארתי בחדר, ישר צעקתי "היומן!" לינדה הסתכלה עלי במבט מפוחד, היא אמרה "נראה לי השארנו אותו בחדר שלך".

הסתלכתי עליה בהסכם, לינדה גילגלה עיניים ואמרה "את ומייק לכו תמצאו את היומן ואני בינתיים אשאר עם הילדים פה למטה להמשיך לחפש גמזים ותשובות.

אני ומייק הבטנו זה בזה בהסכם, והתחלנו לעלות למעלה, כאשר הגענו לחדר של ההורים, יצאנו ממנו, הבטנו מסביב לראות אם השטח פנוי, והוא אכן היה פנוי, חשבתי לעצמי "אני מקווה שורוניקה וג'סטין בסדר".

עלינו למעלה לחדר שלי, מייק הביט בתוך החדר שהשטח פנוי, וסימן לי עם היד לבוא, נכנסו נלחדר, ראיתי את היומן על המיטה.