הים תמיד שקט- פרק 7

want to fly 02/02/2013 1224 צפיות אין תגובות

התעוררתי במיטה של ליעד. הוא לא היה בחדר, כנראה הוא בדיוק יצא לרגע. קמתי מהמיטה, הסתכלתי על עצמי בראי הקטן שהיה לו בחדר, וסידרתי את המיטה. פשוט ישבתי עליה וחיכיתי שהוא יחזור.
" התעוררת " הוא אמר כשהוא נכנס חזרה לחדר.
" ישנתי הרבה זמן? " שאלתי.
" לא כל כך, שעה וחצי, שעתיים ".
" רוצה לשבת פה? " שאלתי אותו ועם היד ליטפתי את המיטה. הוא קם מהכיסא שמול המחשב ובא להתיישב לידי.
" באמת תודה, על הכל " אמרתי לו.
" אין לך על מה, הכל בסדר ".
" אפשר לשאול אותך משהו, אבל תבטיח שלא תתרגז? ".
" אוקיי, תשאלי, בכיף ".
" אתה עושה את זה הרבה? הבאת הרבה בנות לפה? אתה כזה… לא יודעת איך לקרוא לזה.. ".
"אני חושב שהבנתי אותך.. אממ.. בואי נגיד ככה- החברה האחרונה שלי הייתה לפני שנה וחצי, מאז אני די לבד בקטע הזה. מה איתך? ".
" עד עכשיו לא היה לי חבר אף פעם, וגם לא יותר מידי חברים. אני ביישנית כזו, אני לא הכי חברותית שאני מכירה ".
" ולמה עברת לבית הספר? ".
" כי אמא נקלעה למשברים כלכליים ".
" אהה, אני מצטער " הוא אמר.
" זה בסדר. תראה אני חושבת שאני אלך עכשיו, אני לא רוצה להעיק עלייך יותר ".
" את לא, באמת " הוא אמר בחיוך.
"אני ממש שמחה שהכרתי אותך " אמרתי לו בחיוך, " אתה ממש בנאדם מדהים ".
" תגידי " הוא אמר והסתכל לי אל תוך העיניים, " אם אני רוצה להתקרב לנשק אותך עכשיו, את תבואי לקראתי או תלכי אחורה? ".
"אני אלך אחורה " אמרתי לו והסתכלתי אל הצד השני, " אני מצטערת ".
" למה? יש לך סיבה? ".
" אני פוחדת להתאהב " אמרתי לו, " אני מרגישה שטוב לי לבד, אני מפחדת להיפגע ".
" אבל בחיים צריך לקחת קצת סיכונים, לא? ".
" אני מפחדת לקחת סיכונים ".
" ואם אני אבטיח לך שאני לא אפגע בך? ".
" איך זה יכול להיות שהתאהבת כל כך מהר? ".
" אני לא ממש יכול להסביר לך, בדר"כ דברים כאלה אני בכלל לא מסביר, זה פשוט קורה. איתך זה מרגיש אחרת. איתך אני מרגיש שאני צריך לדבר ולפתוח דברים, כי את תביני אותי, כי את תוכלי לייעץ ולעזור לי, כי את לא תפחדי להיות כנה איתי. התאהבתי באישיות שלך, זה לפחות מה שאני חושב ".
" אני לא יכולה.. אני מצטערת. תודה על כל מה שאתה אומר, אבל אני לא יכולה.. אני לא בנויה לזה ".
"ומתי תהיי? ".
" כשאני אהיה אני אודיע לך, מבטיחה ".
" טוב… בסדר.. יאללה בואי, אני אקפיץ אותך הביתה ".
ביקשתי מליעד שימסור לאמא שלו תודה על הכל, כי ידעתי שהיא ישנה. יצאנו מהבית ועלינו על האופנוע. ליעד הקפיץ אותי הביתה.
" אתה יכול לעצור פה " אמרתי לו, " אני כבר אסתדר ".
" את לא רוצה שאני אלווה אותך עד לבית? ".
" אם תלווה אותי עד לבית אני אתפתה לעשות משהו, ואני לא רוצה.. ".
" איך שתרצי " הוא אמר בחיוך ונפרדנו בחיבוק.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך