הים תמיד שקט- פרק 64

" כל כך התגעגעתי לבית הזה " אמרתי לליעד בחיוך.
" והבית הזה התגעגע אלייך, רוצה לשתות משהו? " הוא שאל.
" מה שתיקח לעצמך ". ליעד פתח את המקרר ומזג לשנינו קולה בכוס. הוא הוסיף לי קש מתוך המגירה ואמר שנסיכה צריכה לשתות כמו נסיכה. נתתי לו מכה קטנה בכתף ואמרתי שאני לא נסיכה, שאני ההפך מזה. והוא צחק. נהניתי לראות אותו צוחק.
עלינו לחדר שלו, התיישבנו על המיטה שלו, אותה מיטה שאז, מזמן, לפני כמעט שלושה שבועות הכל התחיל, כל הקשר הטוב. הוא שינה מצעים מאז הפעם האחרונה שהייתי פה.
" אז מה רצית? " שאלתי בחיוך והנחתי את הכוס על השידה.
" אני צריך שמישהי תעזור לי לארגן את הארון " הוא אמר בצחוק, " ונראה לי שאת מומחית בסדר ".
" אתה פונה לבנאדם הנכון " אמרתי בחיוך וניגשתי לארון שלו. פתחתי אותו וראיתי בגדים מקופלים בערמות, יפים ומסודרים, כאילו הוא עובר ומסדר אותם כל יום.
" אתה צוחק עליי? " שאלתי בצחוק.
" אהה, לא זה לא הארון הנכון " הוא אמר בצחוק ופנה לעזור לי, " זה הארון " הוא אמר ופתח דלת שהייתה מימינה לדלתות שאני פתחתי. שם כבר ראיתי בלאגן. היו שם המון המון דברים. החל ממשחקים, צעצועים ומשחקי מחשב ועד לבגדים ולתכשיטים.
" למה הכל אצלך בארון? " שאלתי והוצאתי קופסא אחת.
" פשוט אין איפה לתקוע את זה ואני לא משתמש בחלק הזה. בואי נעבור על זה, אולי נמצא פה דברים מעניינים ". ליעד ואני הוצאנו ביחד את כל מה שהיה בארון הזה והתחלנו למיין. ראיתי תמונות של ליעד מגיל צעיר שהיו באיזה קופסא, ראיתי מחברות שלו מגיל צעיר, כמה צעצועים שהוא סיפר לי מה ההיסטוריה שלהם. זה היה אחר צהריים קסום. מה שעוד היה טוב זה שאף אחד לא חיפש אותי, באמת יכולתי להיות רק עם ליעד ועם הצחוקים של שנינו.
" תגיד ליעד יש לי שאלה " אמרתי בזמן שעברתי על עוד כמה תמונות.
" דברי ".
" התחרות כתיבה שסיפרת לי עליה לא מזמן, היא עדיין קיימת? ".
" כן כן ברור, הם לוקחים את הסיפורים רק באמצע החודש הבא. למה? את מעוניינת? ".
" מעוניינת כן, אבל לא להביא סיפור שלי אלא של מישהו אחר ".
" של מי? " הוא שאל ופנה אל הארון להוציא עוד קופסא.
" סיפור של רועי.. אתה חושב שזה בסדר? ".
" לא כדאי שתשאלי אותו לפני? " הוא אמר בחיוך.
" האמת שרציתי לעשות לו הפתעה, אבל אתה צודק יש בזה משהו.. אולי הוא היה מעדיף שהדברים שלו ישארו בפרטי ".
" אני לא חושב שתהיה לו בעיה, אבל אני הייתי בכל מקרה שואל בגלל שזה לא דבר שהוא באמת שלי. מה זה הסיפור הזה? ".
" סיפור חדש.. הוא אמר לי שהוא כתב אותו בהשראה שלי ".
" אני מבין שאתם ממש ממש קרובים ".
" קשה לי אפילו להסביר כמה.. אני ורועי זה כאילו נועדנו להיות ביחד.. אנחנו משלימים אחד את השני ".
" ככה זה כל החברים שלי " הוא אמר בחיוך, " ילדי קסם, מקיסמים ומוכשרים ".
" ואל תשכח את עצמך, גם אתה ילד קסם בדיוק כמו אחרים ".
" מקסימה " הוא אמר בפרצוף ברווז שהצחיק אותי.
" יאללה יאללה בוא נמשיך ".
" רגע " הוא שאל, "אז למה בכלל את פה? " הוא שאל כשהמשכנו לסדר.
" אין לי ממש הסבר, פשוט אני חושבת שזה המקום היחיד שרציתי להיות בו עכשיו ".
" מכל המקומות? ".
" כן, פשוט הייתה לי איזה סגירת מעגל עם עצמי. חשבתי על כל מה שעברתי בשבועיים וחצי האחרונים, כל מה שכל כך שונה מהאופי שלי בדר"כ. נזכרתי ביום הראשון שלי פה, ביחס שלך אליי, אז מן הסתם המקום היחיד שרציתי ללכת אליו היה אלייך ".
" את כזו מקסימה ".
" ואתה מה? באמת שאתה לא מבין כמה מזל יש לי שיש לי ידיד טוב כמוך.. מישהו שאני יודעת שאני אף פעם לא אאבד, אלא אם כן טפו טפו טפו שוב תעשה איזה תאונת אופנוע, ואז חסר לך!! " אמרתי בקול רם וחייכתי.
" כן.. אני מבטיח שאני לא אתרסק עוד הרבה פעמים ".
" אוקיי סבבה, תזכור " אמרתי וחייכתי. המשכתי להתעסק עם כמה בובות, לסדר כמה בתוך שקיות, כמה משחקים שליעד אמר שהוא בכלל לא צריך ושמבחינתו אפשר למסור שמנו בארגז אחר.
" תגידי אפשר לשאול אותך משהו? " הוא שאל.
" בטח, הכל ".
" מה את עושה עם הכוח שלך? ".
"האמת.. בעיקר מבינה מה אנשים רוצים להגיד לי בלי שהם צריכים לדבר, בלי שהם צריכים להגיד מה כואב להם, אני פשוט מבינה את זה, קוראת את זה.. למה? ".
" כי אני בכלל לא משתמש בו ".
" בכלל ידעת שהוא קיים אצלך? ".
" לא עד שהצלחתי לתקשר איתך.. ".
" זה ממש הזוי… " אמרתי.
" אבל אני אוהב שזה מין סוד כזה שלי.. שהרבה לא יודעים שיש לי ".
" כן יש בזה משהו נחמד.. " אמרתי בחיוך.
" רועי הזמין אותך לחתונה של אחותו נכון? " הוא שאל בחיוך.
" כן כן כבר מלפני כמה ימים, אתה הולך גם? ".
" הוא הזמין אותי אז כנראה שכן ".
" אני צריכה לקנות שמלה.. " אמרתי, " אין לי כלום בארון ".
" אז בואי נקפוץ נקנה לך שמלה ".
" נו מה עכשיו? " שאלתי.
" אין המון זמן, החתונה בשבוע הבא ".
" מה?! איך הזמן עבר כל כך מהר? לפני דקה ישבתי עם רועי והוא אמר לי שזה בעוד שלושה שבועות ".
" היו הרבה ימים שהיית חולה בהם, וחלק פשוט עברו מהר.. ממש עוד מעט ".
" אבל כבר מאוחר ללכת לקנות שמלה לא?, ואין עליי כסף ".
" אז נעצור אצלך בבית ותיקחי כסף ונלך לקנות שמלה ".
" אבל מה אם רועי היה רוצה שיהיה לי ולו בילוי מיוחד? " אמרתי בחיוך והתחלתי לדמיין לעצמי דברים.
" אוקיי " הוא אמר בפרצוף חצי כועס, " אם את מעדיפה את רועי על פניי אז סבבה " הוא אמר בחיוך וצחק.
" איזה ילד קטן " אמרתי לו ונתתי לו חיבוק גדול, " מחר סבבה? אחרי הלימודים ".
" זורם לי ביותר. ככה גם תחשבי, תהיה לרועי הפתעה לראות אותך לבושה כל כך יפה.. ".
" יש בזה משהו " אמרתי בצחוק. " טוב אני חשוב שפה סיימנו, זה נראה ממש טוב " הוא אמר והסתכלתי על הסדר שהצלחנו לעשות בזמן השיחה שלנו.
" תוכל להקפיץ אותי הביתה? " ביקשתי אחרי שהכנסנו את הכל בחזרה מסודר לארון חוץ מהארגזים שמיועדים למסירה.
" את לא מפחדת לעלות על אופנוע? " הוא שאל.
" אני אתגבר " אמרתי בצחוק, לקחתי את הכוס מהשידה וירדנו במדרגות מהחדר שלו מחובקים וצוחקים.