הים תמיד שקט- פרק 58

" טוב בוא נחזור לכולם " אמרתי לירדן.
" רגע לפני זה, יש לי שאלה אחרונה " הוא אמר.
" דבר ".
" את עוד חושבת על מה שהיה לנו ביחד? על הקשר שלנו? השיחות שלנו? ".
" ברור, המון ".
" למרות רועי? ".
" זה לא סותר " אמרתי לו בפרצוף קצת מעוצבן, " אני חושבת על זה מהסיבה הפשוטה שזה נגמר לא כמו שרציתי שזה יגמר ובכלל לא רציתי שזה יגמר, אבל אני לא מתחרטת על זה שעכשיו אנחנו די בסדר. היה מה שהיה, ולי טוב עכשיו עם רועי.. ולך- אין לך שום בעיה להשיג מישהי אחרת ".
" ואם אני לא רוצה מישהי אחרת? ".
" אז זה אומר שעובר עלייך תהליך ולאט לאט תשתחרר ותרצה מישהי אחרת, אין מה לדאוג ".
" טוב יאללה " הוא אמר בחיוך, " בואי ".
קמנו מהחדר של ירדן ופנינו לסלון. ליעד ועוד 3 חברים ישבו שם והמשיכו לדבר. אני התיישבתי ליד ליעד.
" אתם חוזרים? " הוא שאל אותי בלחישה.
" נראה לך? אני ורועי זה משהו מיוחד.. פשוט הייית צריכה לדבר איתו על משהו ".
" סוד הא? " הוא לחש לי בצחוק.
" משהו כזה ". הוא רק חייך אליי וצחק.
" אני ממש מצטערת שהפרעתי לכם באמצע ערב בנים " אמרתי לכולם.
" זה באמת בסדר, זה לא שעשינו איזה משהו מיוחד פה.. " אמר אחד החברים שלא הכרתי.
" אתם רוצים שאני אלך? " שאלתי הכי ברצינות, כי הרגשתי ממש לא נעים שאני נכנסת ככה באמצע כלום.
" האמת שבדיוק התכוונו לצאת מכאן לאיזה סרט או משהו.. מצטרפת? " שאל איזה אחד.
" לא, אני לא חושבת, אבל תודה, אני כבר אלך הביתה ".
" נו אז נלווה אותך הביתה ומשם נלך לסרט, סבבה? " ירדן שאל גם אותי וגם את החברים שלו.
" בכיף " אמר אחד והתחיל לנעול את הנעליים שלו. כולם התארגנו, ירדן לקח מפתח, כולנו יצאנו מהבית שלו. הם ליוו אותי הביתה ובדרך הלכו וצחוק. הם עשו כמה שטויות, ואני וליעד הסתכלנו עליהם ממאחורה ופשוט צחקנו.
" חברים של ירדן מהגן או משהו כזה? " שאלתי את ליעד.
" אפשר להגיד.. למה? הם מסתדרים טוב נכון? " הוא שאל וצחק.
" לגמרי.. איזה כיף לראות אותך ככה ליעד ".
" גם אותך מקסימה " הוא אמר בחיוך ונישק לי את הראש. " התגעגעתי אלייך ".
" אנחנו עוד נקבע איזה יום לשיחה.. אל תדאג ".
" אני? דואג? חלילה! " הוא אמר לי ואני נתתי לו מכה קטנה בכתף וצחקתי. הם הגיעו לבית שלי, נפרדתי מכולם בחיבוקים, גם מאלה שלא הכרתי, לא נעים להזניח אותם, ונכנסתי הביתה. אמא הייתה שם, התקרבתי אליה וננתי לה נשיקה וחיבוק. היא אמרה לי שהיא הכינה אוכל שאני רק צריכה לחמם ושהיא הולכת לנוח קצת כי עבר עליה יום ארוך. אמרתי לה שזה בסדר גמור, חיממתי לי צלחת והתיישבתי לאכול.
ביום למחרת התעוררתי והרגשתי שחם לי, מאוד חם לי. לא היה יום כל כך חמים בחוץ, אבל הרגשתי ממש רע, כאילו חטפתי משהו. הלכתי לחדר של אמא למרות שידעתי שהיא ישנה והערתי אותה. אמרתי לה שתשים לי רגע יד על המצח והיא אמרה שאני רותחת מחום. לקחתי את המדחום שהיה על השידה בחדר שלה ובדקתי חום- 37.9. לא הבנתי מאיפה זה פתאום נפל עליי, כבר כמה ימים שאני מרגישה ממש טוב. לא אכלתי איזה משהו לא טוב אתמול, ואף אחד חולה לא היה לידי אתמול, הרגשתי ממש רע. היא ישר התעוררה כשאמרתי לה כמה חום יש לי, הלכה איתי ביחד למטבח והכינה לי תה חם עם דבש לשתות. התה היה טעים, אבל זה לא ממש עזר לי. היא כבר אמרה שאין שום סיכוי שאני הולכת לבית הספר היום. שלחתי סמס לגל ולליעד שאני חולה עם 37.9 חום ושאני לא אגיע היום, ושיעדכנו אותי מה קרה. גל ישר ענתה ואמרה לי שאני ארגיש טוב, עם 11 סימני קריאה וליעד אחרי כמה דקות כתב שאני חייבת להרגיש טוב כי בלעדיי נורא משעמם לו. עליתי בחזרה לחדר ושקעתי לעוד שינה עמוקה.