הים תמיד שקט- פרק 5
ליעד הגיע באמת כמו שהוא הבטיח תוך 5 דקות. ראיתי אותו מוריד את הקסדה מהראש, שם אותה בארגז מאחוריי המושב, ומביט לצדדים כדי למצוא אותי. אני כשראיתי אותו לא ניסיתי להסתתר, זה לא יפה ולא נחמד, אז נופפתי לו ניפנוף קטן והוא פנה אליי.
הוא בא אליי וישר נתן לי חיבוק. חיבוק דוב, ככה אני וחברה שלי היינו קוראות לחיבוק הזה. הוא שאל אותי מה קרה ואני אמרתי לו שזה רק בכי של פריקת מתח והוא שאל ממה, ופשוט הסברתי לו איזה 5 דקות מה עבר לי במוח ביומיים האחרונים. באיזשהוא שלב קלטתי שהוא פשוט מחייך אליי בלי סיבה.
" למה אתה מחייך אליי? מה עשיתי? ".
"כלום. את פשוט ילדה קסם ".
" אני מה? " שאלתי בחיוך וצחוק.
" ילדה קסם, אף פעם לא שמעת את הביטוי? ".
" לא, לא ממש ".
" תגידי את רעבה? ".
" כן אבל אין עליי כסף ".
" רוצה לאכול פה בסביבה? אני אשלם עלייך זה בסדר ".
" לא לא, זה בסדר אתה לא צריך. אני פשוט אחזור הביתה ואוכל משהו ".
" אני מתעקש " הוא אמר לי בחיוך.
" במילא לא נעים לי שהטרחת את עצמך לבוא לפה ".
" לא הייתי בא סתם. אכפת לי ממך ".
" אתה מכיר אותי רק כמה שעות.. וגם זה בקטנה ".
" נכון השאלה ששאלת אותי לפני שפנית לבניין, ואגב נטשת " הוא אמר בעקיצה, " למה אני ממשיך להסתובב עם אנשים שלא טוב לי איתם? אז יש לי תשובה בשבילך ".
" ומה היא? ".
" התרגלתי להיות מוקף באנשים, אני אולי אוהב את זה שאותם אנשים הם צבועים, כי זה נותן לי את האפשרות לא להיות אני לרגע ".
" אבל מה זה שווה אם החברים האלה הם לא אמיתיים? אני לא מבינה אותך.. אני מעדיפה שלא יהיו לי הרבה חברים, אבל שמי שיהיה לי אני אסמוך עליו ".
" תגידי למה הלכת לים? " הוא שאל.
" הלכתי כדי לחשוב.. זה מרגיע אותי ".
" אני חושב שהים הוא בדיוק כמוך. שקט כל הזמן ".
הסתכלתי עליו בתדהמה. הסתכלתי לו עמוק אל תוך העיניים. חייכתי אליו.
" ולמה את עכשיו מחייכת? " הוא שאל בחיוך גדול.
" אני לא מאמינה שאמרת את זה עכשיו. זה… זה בדיוק מה שאני חושבת, מילה במילה ".
שמעתי את הבטן שלי מקרקרת. התפללתי שליעד לא שמע את זה.
" טוב די את רעבה, בואי " הוא אמר , קם והושיט את היד שלו לכיוון שלי. " עלית פעם על אופנוע נכון? " הוא שאל.
"לא, אף פעם, אני חושבת שאני גם מעדיפה שלא ".
"אל תדאגי, לא יקרה כלום, אני מבטיח לך ".
" אבל אין לך עוד קסדה ".
" יש לי מקום סודי שבו אני מסתיר עוד קסדה. יאללה, בואי " הוא אמר בחיוך.
" תקפיץ אותי הביתה? " שאלתי.
" לא, למקום טוב יותר " הוא אמר בחיוך ואני בלית ברירה הלכתי אחריו.
תגובות (0)