want to fly
לבנות המקסימות שקוראות את הסיפור שלי: אתן פשוט לא יודעת איזה חיוך עולה לי על הפנים לקרוא כל תגובה או אפילו לראות צפיות לסיפור הזה. באמת תודה, באמת באמת.

הים תמיד שקט- פרק 45

want to fly 22/03/2013 1071 צפיות 4 תגובות
לבנות המקסימות שקוראות את הסיפור שלי: אתן פשוט לא יודעת איזה חיוך עולה לי על הפנים לקרוא כל תגובה או אפילו לראות צפיות לסיפור הזה. באמת תודה, באמת באמת.

" חכי שנייה קיבלתי סמס " אמרתי לגל כשעדיין ישבנו לנו במגרש, אחרי שכבר רוב הילדים נכנסו לכיתות.
" מי זה? " היא שאלה.
" שנייה " אמרתי, בדקתי את ההודעות. זה היה ירדן.
" תסתכלי לכיוון שלנו, אנחנו כל כך נהנים. בטח את משתגעת מרוב קנאה " קראתי. ראיתי את הדר שולחת לי מבט ערסי כזה וחוזרת לצחוק ולהינות עם ירדן. אני הסתכלתי עליו והלב שלי יצא אליו מרוב רחמים. הרגשתי שהוא באמת נמצא איתה מרוב רחמים, כדי שהיא לא תידרדר לכל מיני מקומות מסוכנים. ניסיתי לא להאמין שהוא באמת אוהב את המפלצת הזו, אבל לא יכולתי לדעת.
" המפלצת הקטנה הזו " אמרה גל וקטעה את המחשבות שלי.
" להגיב? " שאלתי.
" אני הייתי אומרת לך לקום ולדבר איתה אבל את לא תעשי את זה.. ".
" את יודעת מה? " אמרתי וקמתי, " בואי, נלך אליה ".
" רצינית? " היא שאלה בתדהמה וקמה.
" קדימה, נשים לזה סוף ". הלכתי בחוזקה, לא חשבתי יותר מידי על מה שאני רוצה להגיד. האמנתי שהמילים יבואו ברגע שאני אתחיל לדבר. גל הלכה ביחד איתי, ראיתי איזה מבט כועס ונקמני יש בעיניים שלה.
" אתה יודע שחברה שלך שולחת סמסים מהטלפון שלך? " שאלתי את ירדן.
" מה שלחת? " הוא שאל את הדר והפנה את ראשו אליה.
" את זה " אמרתי לו והראיתי לו את ההודעה.
" תתנצלי " הוא אמר להדר.
" סליחה " היא אמרה בפרצוף של ' טוב וואטאבר '.
" אני לא צריכה סליחה " אמרתי לה, " זה סתם מציק שאת עושה את זה. בסדר את עם ירדן, ותשמחי ואני באמת שמחה אם פה טוב לו. כן אני יודעת שאתה פה ירדן, אבל למה להתעלל בי? קיבלת את מה שרצית לא? ".
" כן, זה לא מונע ממני לעשות דברים כאלה ".
" ולמה את עושה אותם? " התערב ירדן בשיחה.
" כי באלי, אתה מכיר אותי ".
" את לא צריכה את זה. את לא צריכה לרדת לרמה כזו. תישארי ילדה טובה.. ככה אני הכי אוהב אותך ".
" כן לפני שתתחילו להימרח אחד על השני נראלי שיולי לא סיימה את מה שהיא רצתה להגיד " אמרה גל.
" תודה על הכרטיסי ביקור, אבל רובם מצאו את עצמם בפח " אמרתי לירדן, " לא היית צריך להביא אותם. זה שבר אותי סופית. אני באמת לא מתכוונת להציק לכם, ואני מקווה שאת הדר תפסיקי להציק לי כי לא באלי להעביר את השנים האלה בשנאה וברוגז ".
" זרקת אותם? " הוא שאל.
" מה ציפית שאני אעשה איתם? ".
" אני לא יודע.. " הוא אמר.
" טוב האלו, אנחנו באמצע משהו, אז ביי " אמרה הדר.
" לאלא רגע חכי שנייה " אמר ירדן להדר, " באמת זרקת אותם? ".
" תן לי סיבה אחת למה לשמור אותם ".
" כי הכרטיסים האלה זה מי שאת, זה האישיות שלך, זה מה שאני חשבתי שאת. יכולת לתת את זה לאנשים כדי שהם ירגישו יותר טוב עם עצמכם, שידעו שאפשר לדבר איתך ".
" ומה? להפוך לפסיכולוגית? אני מתנהגת ככה רק עם אנשים שבאמת אכפת לי מהם, אני נפתחת רגשית לאנשים שאכפת לי מהם, לא לכל אדם. ולשים לי מין חותמת כזו מול העיניים, שגרמה לי לחשוב על כל מה שקרה.. לא עושים את זה ירדן ".
" הייתה לזה כוונה כל כך אחרת " הוא אמר כמעט בבכי.
" את רואה מה עשית? הוא עוד דקה בוכה " אמרה הדר והתחילה ללטף אותו.
" עזבו " הוא אמר וקם, " הדר אני אדבר איתך אחר כך ". הוא רץ לבניין.
" רואה מה עשית? " אמרה לי הדר, " הברחת אותו ".
" את לא יכולה להיות כנה רק לרגע אחד? להגיד באמת למה את ממשיכה להתעלל בי? ".
" מה זה יעזור לי להיות כנה? זה לא יועיל לי בחיים ".
" לפעמים עושים דברים גם בלי מטרה, סתם מתוך נחמדות. נראה לי שאצלך אין את זה ".
" את מסתבכת.. " אמרה הדר, " עם מישהי שאת ממש לא אמורה להסתבך איתה ".
" אבל זה הקטע! אני לא רוצה להסתבך איתך! נמאס לי מהמריבות האלה, הן לא תורמות לשום דבר, לא צריך אותן. את עם ירדן וטוב לך אני אפילו לא חושבת עליו יותר ".
" כן בטח.. ".
" מצידי אל תאמיני, אני לא מרבה לשקר, ובטח לא בעניינים האלה. אני לא אשקר לך ואגיד שכן פגע בי, מאוד אפילו המעשה שירדן עשה, אבל הוא עשה משהו מתוך נחמדןת, ומתוך הערכה, וגם כשהוא זרק אותי הוא עשה את זה בדרך אפשר להגיד.. יפה.. לא יודעת.. אז בבקשה רק תהיי קצת מציאותית ותפסיקי עם המלחמות האלה ".
" את לא תגיד לי מה לעשות. אבל אני מוכנה לתת לך להירגע איזה שבוע. במילא כבר אין לי רעיונות איך לרדת עלייך יותר ".
" תתעסקי בירדן ותאהבי אותו, כי מגיע לו שמישהי תאהב אותו ".
" פעם ראשונה שאת צודקת " היא אמרה לי, הפנתה את גבה ופנתה לבניין. אני וגל המשכנו עוד לשבת, עד שגל קיבלה איזה סמס ואמרה לי שאחד החברים שלנו לכיתה קורא לה כי הוא צריך את עזרתה. אמרתי לה שאני אגיע בצלצול לכיתה. לבנתיים, המשכתי לשבת עוד דקה איפה שירדן והדר ישבו קודם ואז התקדמתי לעבר המקום הסודי שבו אני וירדן היינו יושבים. סתם בשביל לשבת ולחשוב. הגעתי אליו וירדן ישב בו, בוכה.
" לא ידעתי שאתה פה.. " אמרתי לו.
" בבקשה שבי " הוא ביקש ממני ואני התיישבתי.


תגובות (4)

הדר המגעילה הזאת!…..
תמשיכי (=

22/03/2013 07:38

ואת לא יודעת איזה חיוך ישלי על הפנים כשיש פרק חדש!
אז תעלי עוד פרק, ומ-^_____^ זה יהפוך ל-^__________^
חיחי תמשיכייי…

22/03/2013 07:46

התחלתי לקרוא את הסיפור הזה רק היום ואפשר לומר שהתאהבתי בסיפור :)

22/03/2013 07:53

מהמםםםםםםםם

22/03/2013 08:12
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך