הים תמיד שקט- פרק 44
בשביל לשמור על ה" מוניטין " שלי כילדה שאוהבת ללמוד, קפצתי עם אמא על הבוקר לרופא כדי שיתן לי אישור מחלה, כדי שהימים שהחסרתי לא יחשבו לי כחיסור לא מוצדק.
הגעתי לבית הספר בשעה ה-3, נכנסתי בדיוק 5 דקות אחרי שהשיעור התחיל. היה לי שיעור עם המחנכת שלי, אז כמו ילדה טובה דפקתי בדלת ורק אז נכנסתי.
" ברוך רופא חולים " אמרה המחנכת בחיוך.
" תודה, הנה פתק האישור. אני מצטערת שאיחרתי, פשוט קפצתי לרופא עוד בבוקר ".
" זה בסדר גמור, בואי, תתפסי את מושבך ואנחנו נמשיך מאיפה שהפסקנו.. " היא אמרה והמשיכה בשיעור. אני הלכתי והתיישבתי ליד גל בחיוך. קלטתי את המבט של ירדן מסתכל אליי אז חייכתי לו חיוך קטן. אני ניסיתי להתרכז בשיעור אז ישר כתבתי כשפתחתי מחברת לגל " אני אדבר איתך על הכל בהפסקה, עכשיו אני באמת רוצה להקשיב לשיעור " והיא כתבה לי בחזרה " מבינה אותך. אוהבת " והיא ציירה חיוך עם נשיקה.
השיעור עבר מאוד מהר, האמת שגם ידעתי את החומר יחסית לילדה שלא הייתה בבית הספר 3 ימים. כשנשמע הצלצול להפסקה והמורה יצאה מהכיתה גל התחילה להמטיר עליי שאלות.
" נו אז מה הולך איתך? אני נסיתי להתקשר אלייך אבל המכשיר שלך לא היה זמין ואתמול הייתי עסוקה וקצת שכחתי מזה. הכל בסדר? ".
" הכל יותר מבסדר, אפילו יש לי חדשות בשבילך ".
" את באה החוצה? " היא שאלה בחיוך.
" כן כמובן ".
" אהה, אין לנו שיעור אחרי זה, המורה חולה, אז יש לנו הפסקה יותר ארוכה ככה שאנחנו ממש יכולות להשלים פערים ".
יצאנו לחצר והתיישבנו באיזה מקום במגרש. סיפרתי לה הכל. על הפרידה הכואבת, על מה שקרה אחרי, על הכרטיסי ביקור שהוא נתן לי ושאת רובם קרעתי וזרקתי לפח ואת כל הסיפור עם רועי. היא הקשיבה בשקיקה וחיכתה שאני אגיד לה שאני ורועי ביחד. ראיתי על העיניים שלה כמה היא מחכה שלכל הסיפורים שלי יהיה סוף טוב.
" כן כן קרצייה אני רואה על העיניים שלך שאת מחכה לזה- אני ורועי ביחד " אמרתי בחיוך.
" אעאעעא " היא התחילה לצרוח ואני השתקתי אותה. היא חיבקה אותי חיבוק חזק.
" למה את כל כך מתלהבת? " שאלתי, " זה נחמד והכל ואני מאושרת אבל לא ברמה כזו ".
" חבר חדש משכיח חבר ישן " היא התחילה לזמר.
" אל תדברי שטויות " אמרתי לה בחיוך.
"מה לא? אז את רוצה להגיד לי שחשבת על ירדן בכל זמן הפגישה שלכם? " .
" לא אבל חשבתי אחרי, הסיפור עם ירדן לא יצא ממני בכזו קלות " אמרתי לה.
" רק מדברים עליו.. " היא אמרה לי והפנתה את הראש שלה לכיוון שמאל. ראיתי את ירדן והדר יושבים להם ביחד, צוחקים ונהנים.
" כנראה היא גוררת אותו לשבת בדיוק מול העיניים שלך " אמרה גל.
" אל תדברי שטויות. היא מגעילה וזה ידוע אבל בסדר, עכשיו זה לא כזה מזיז לי ".
" תגידי מה עם ליעד ? " היא שאלה, ואני נתקפתי פתאום בהרגשה נוראית. לא צלצלתי אליו אחרי מה שקרה עם רועי ולא שאלתי לשלומו. אין לי בכלל מושג אם הוא השתחרר מבית החולים או לא.
" וואו שכחתי מזה לגמרי… אני חייבת לדבר איתו ".
" איך יכולת לשכוח מהידיד הכי טוב שלך? " היא שאלה בחיוך.
" זה קורה תאמיני לי.. המציאות משתנה ".
" ואת אוהבת את המציאות החדשה שנכנסת אליה? ".
" אני מקווה שהיא לא תבעט לי בפרצוף כמו הקודמת " אמרתי בלחישה.
" ואני חשבתי שירדן הוא ילד טוב.. ".
" גם אני, באמת ".
" אני עדיין לא מאמינה שהוא עשה את זה ".
" תראי הוא אפילו בגד בצורה יפה.. " אמרתי בצחוק, " הוא היה שם לצידה ומשם זה קרה. הוא רק ניסה לעזור לה ".
" איך את מגיבה ככה? למה את מגנה עליו? " היא שאלה.
" כי אני לא יכולה לכעוס על בנאדם לכל כך הרבה זמן. אני פשוט לא יכולה ".
" את פשוט ילדת קסם.. " היא אמרה.
" אולי " אמרתי לה בחיוך ונשמע צלצול לסיום ההפסקה. אני וגל לא זזנו מהמקום שלנו.
תגובות (3)
מחכה להמשך!
תמשיכי (=
תמשיכייייי ♡♡♡