הים תמיד שקט- פרק 39

" אני בדיוק מפריע לכם במשהו? " הוא שאל כאילו הכל רגיל.
" אנחנו רק אוכלות, אתה רוצה צלחת? ".
" לא לא זה בסדר, אני יכול אותך לחמש דקות? " הוא שאל.
" כן, בטח " אמרתי בחיוך חצי חיוך. אמא אני דקה בחוץ צעקתי לה וסגרתי את הדלת. צעדנו כמה שניות עד שהגענו לספסל, שם ישבנו וירדן התחיל לדבר.
" אני מצטער שהופעתי ככה " הוא אמר.
" למה יש עלייך נצנצים? ".
" סתם אני הלכתי לעזור לאיזה ידידה שלי במסיבת יומולדת של אחותה, וזו הייתה מסיבת יצירה אז הילדים העיפו עליי נצנצים ".
" תראה אני לא רוצה להיות רעה, בגלל זה אני ממשיכה לדבר איתך וגם לא טרקתי לך את הדלת בפרצוף אבל אני ממש לא רוצה לדבר.. " אמרתי.
" אני מבין שאת כועסת " הוא אמר.
" זה לא עוזר לי שאתה מבין שאני כועסת.. מצטערת ".
" הבנתי.. ".
" למה באת ירדן? רק אל תספר לי שאתה נפרדת מהדר כי אחרת אני ממש אכעס. אני לא בנויה לדרמות של כן או לא.. ".
" תירגעי אני לא נפרדתי מהדר.. " הוא אמר.
" אז למה אתה פה? ".
" רציתי לשאול אותך משהו ".
" קדימה ".
" הדר דיברה איתך במקרה? מאז שאני והיא חזרנו?.. ".
" ברור שהיא דיברה איתי, היא נהנתה מזה שהיא השיגה את מה שהיא רצתה " אמרתי וקמתי, " ברשותך עניתי לך, אז בבקשה תן לי לחזור הביתה ".
" חכי שנייה " הוא אמר בלחישה, " למה את בורחת? ".
" אתה באמת שואל למה אני בורחת? אני בורחת כי אני פגועה, כי כואב לי, כי קשה לי. כי הבנאדם היחיד שסמכתי עליו וחשבתי שבאמת, וואלה, הוא רואה את העולם בצורה אחרת מכולם, ורואה באנשים צבועים את הרוע שלהם, הלך ממני. הלך גם בדרך לא יפה. שהבנאדם שאני הכי שונאת בעולם, ואני לא רגילה לשנוא, לקח ממני את הדבר הזה ועכשיו הם ביחד.. מולי.. אין לך מושג כמה זה כואב. ולשבת ולהיות מבואסת, ולדעת למה אבל לדעת שאין לי דרך לטפל בזה. אתה פשוט לא מבין מה עשית " אמרתי לו ודמעה ירדה לי מהעין. ניגבתי אותה מהר כדי שלא תתחיל דרמה מיותרת נוספת.
" אני.. " הוא התחיל להגיד אבל אני קטעתי אותו.
" והכי הורג אותי, זה שכל כך השתניתי בגללך, שפתאום באמת הרגשתי כאילו אני לא הבנאדם הכי ביישן שיש, שמישהו אוהב אותי ואכפת לו ממני, שאני לא סתם אוויר. ועכשיו אני בזה לך, רק רוצה להתרחק ממך.. בגללך אני מריגשה כל כך לבד עכשיו " אמרתי לו, קמתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית.
שמעתי אותו רץ. הוא תפס לי ביד וסובב אותי אליו. " את חושבת שתוכלי להטיח בי את כל הדברים האלה ולא לשמוע את הצד שלי? את חושבת שנחמד לי לשמוע מישהו צועק עליי ככה? לא. את טועה. אני מבין מה עשיתי לך.. אני יודע גם כמה זה כואב.. ואין מה לעשות זה קרה, ואני מצטער שזה קרה ככה. אני לא מצטער על דקה משהיינו ביחד בה, נהניתי מכל שנייה ובאמת שאת בנאדם מיוחד יולי.. " אמר ירדן.
" תחסוך ממני את זה, בבקשה ירדן. רק תתעסק בדברים שלך ובבקשה אל תדבר איתי.. " הנדתי את הראש שלי לשלילה, כמו להגיד לו באופן חד וחלק שאיתי אין לו טעם לדבר.
" רק.. קחי " הוא אמר והושיט לי מעטפה קטנה.
" מה זה? " שאלתי.
" משהו, פשוט תקחי את זה. אני מבטיח שאני לא אדבר איתך אם לא תרצי, לא אקרא לך בהפסקה ואזיז את המבט שלי ברגע שאני אבין שאני מסתכל עלייך. אני באמת מצטער, אבל שתדעי שהורג אותי מה שקרה פה עכשיו.. " הוא אמר והסתובב.
נכנסתי הביתה וישר רצתי לשירותים. שטפתי פנים מבכי של 5 דקות שלא נגמר. בסופו של דבר פתחתי את המעטפה על המיטה שלי. לא היה בה לא תכשיט ולא מכתב, לא פרח קטן וכמובן שלא כסף… היו שם עשרה כרטיסי ביקור.
' במקום לשלם 600 שקל על תור פסיכולוג, יולי חגי זה הכתובת. היא תוציא את האמת שאתה מפחד לראות '. קראתי את המילים שוב ושוב, זרקתי את כל הכרטיסים לצד שמאל שלי ובכיתי ובכיתי.