הים תמיד שקט- פרק 3
" אז מה? מי את בעצם? " שאל אותי ליעד.
" ילדה רגילה לחלוטין, ואתה? ".
" זה לא ממש עוזר לי " צחק ליעד.
" מה כבר ציפית שאני אגיד לך? אני לא אתחיל לשנן את קורות החיים שלי עכשיו " אמרתי בחיוך.
" למה לא? ".
" לא יודעת, לא נראה לי מתאים ".
" את תמיד ככה? " הוא שאל.
" איך זה ככה? ".
" מפוחדת, מסוגרת בעצמך.. לא מדברת יותר מידי ".
" אף פעם לא פגשת בנאדם ביישן? " שאלתי אותו חצי בתור עקיצה.
" אף פעם לא התחברתי לבנאדם ביישן ".
" אז זו ההזדמנות שלך? " שאלתי.
" אני חושב, את מסקרנת אותי, אני לא אשקר ".
" אני לא כזו מיוחדת " אמרתי והצלצול נשמע.
" טוב אתה בא? יש צלצול, אני לא רוצה לאחר " אמרתי לו.
" כםן אבל חכי שנייה, יש לי משהו לשאול אותך ".
" אפשר שתשאל את זה בהליכה חזרה לבניין? אני לא רוצה שיצא לי שם של מבריזנית ".
" תאמיני לי שלא יצא לך. רציתי לשאול אותך אם יצא לך פעם להסתכל למישהו עמוק בעיניים ולהבין שהוא הבנאדם שמבין אותך יותר מכולם ".
" מה?" שאלתי ונעצרתי.
" לחזור על השאלה? " ליעד שאל בחיוך.
" לאלא, זה בסדר, פשוט… אני לא מבינה מאיפה השאלה הזו באה ".
" אני לא מכיר אותך בערך מ-10 דקות של שיחה שגם ברובה אני זה שדיבר. אבל מהמעט שיכולתי להסתכל לך בעיניים, ברגעים האלה שלא הסתכלת לרצפה, אני יכול להבין שאת הבנאדם שיבין אותי הכי טוב ".
" אתה לא מקובל או משהו כזה? אין לך מיליון חברים שאתה יכול להסתובב איתם? ".
" אז?.. לפעמים החברים האלה מזויפים ".
" ואיך אתה יודע שאני לא? ".
" אמרתי לך.. הסתכלתי לך בעיניים ".
" אז אם אתה במקום שלא טוב לך, למה אתה ממשיך להיות שם? ".
" אני לא יודע " הוא אמר וראיתי שהוא חושב עמוק על השאלה שלי. עזבתי אותו ופניתי לבניין.
תגובות (0)