הילד- פרק 3 (סוף עלילה ראשונה)
לפני כשמונים וחמש שנה הגיע להמבורג חוואי- יהודי, הוא היה לבוש סחבות ובעיניו היה זיק של תקווה, הוא רצה לבנות את העיר רחוק מכולם, ולכן החליט האיכר (ששמו לא חשוב כעת) לבנות את ביתו רחוק מכולם ליד יער, שיזכיר את ילדותו.
לאחר 10 חודשיים סיים האיכר לבנות בית ורצונו היה למצוא אישה. לבסוף הוא מצא אישה וביחד הם התחתנו, היא הייתה בת לעשיריים והוא היה איכר פשוט. אך האהבה החלה מתגרה גדולה שהתפשטה בין האיכר שחיפש אדמה לבין אביה של האישה (את הסיפור לא נמשיך כי הוא ארוך ומסובך). הם התחתנו בבית הכנסת הקטן של המבורג ואביה של הכלה לא הגיע, ואילו אמה החליטה להגיע לאירוע המשמח של בתה.
החוואי ואישתו חיו ביחד באושר וביחד נולדו להם שלושה ילדים…
******
הזמן עבר ואיתו דור חדש נולד, ילד בשם גוסטב נולד מהאיכר ואישתו, גוסטב היה ילד יפה- עיניים בהירות וזיק של השתובבות בעינייו. הזמן חלף וגם גוסטב התחתן אשתו הולידה ילד אחד. שמו של הילד היה גוסטב- הבן, והוא היה ילד שאוהב לדעת ולחקור. הזמן חלף ואיתו הגיעה מלחמה קשה, והכל בגלל מה?! בגלל רצח יורש העצר. כעבור חודשיים יצאו גרמניה למלחמה קשה כנגד צרפת, הקרבות היו עקובים מדם ולאחר ארבע שנים גם גוסטב מת- הוא מת מוות איום כאשר טיל כימי פגע בבונקר שהיה נמצא בו, הוא נחנק למוות ובזמן שהוא החל לרוץ בלחץ,צלף צרפתי פגע בו בקליעת כדור. גוסטב נקבר במהירות, וכאשר הידי (אשתו של גוסטב), ובנו גוסטב- הבן (שהיה בן 4) רצו לבכות על קבר אביהם לא היה איפה.
הזמן עבר ולאחר שנה מתה אמו של גוסטב -הבן, ממחלה. את המחלה היה ניתן לעצור אך בשל העדר תרופות היא לא יכלה להבריא ובכך מצא גם היא את מותה. גוסטב- הבן שהיה רק בן 5 העובר לשכנה שגרה לידם, שכנתו הייתה אישה כבת 40 ובשל מרירותה נראתה כבת 60.
הוא חיי אצלה שלוש שנים עד שהיא החליטה לסלק אותו מביתה בעקבות מצאית אהבה חדשה.
*******
"שלום, האם את יודעת מי גר שם?" שאל הילד את האישה שעמדה מולו.
"תראה איך לא השתנת!" אמרה האישה בשמחה.
"סליחה?" שאל הילד בפליאה.
"בוא היכנס ואספר לך הכל." היא אמרה.
האישה שהכניסה אותו לביתה הייתה השכנה, היא ידעה כי הוא היה צריך להגיע. אמו רשמה בצוואתה כי היא מבקשת מהשכנה שלגרש אותו שהוא יהיה בן-6 ולחכות כל יום עד שהוא יחזור- וכך היה.
לאחר שסיפרה השכנה את הסיפור על משפחתו של הילד והוא גילה ששמו היה: גוסטב-הבן ושם משפחתו היה: רינצ'מן, הוא החליט לקחת את המפתחות לביתו שהיו אצל השכנה- שם הוא היה גר.
*******
"די למלחמה! התאגדו כל בני העולם!"
"הפסיקו את המלחמה!"
בהתחלה גוסטב לא ידע מה קורה, אבל לאחר מכן הוא שם לב כי המוני אנשים יוצאים עם כרזות גדולות שרשום בהם: "No more war" (לא עוד מלחמה). גוסטב השתתף במחאות הללו כל הזמן, ולאחר מכן מול ראש הממשלה, הוא גם נאם בקונגרסים למען זכויות האדם, ולבסוף הפך גוסטב לאדם שקול ומוביל בחברה. שעזר לכולם ודאג להמשיך לשמר את מורשתו.
הסוף!!!
תגובות (0)