הייתי שונה פרק 16 (פרק מעבר קצר)

נ.מ אורן
״שלום״אמרתי שנכנסתי הביתה.
״בוא תאכל״אמרה לי ישר אמא.
הימים האחרונים שלי ריקים מאז שמיכל טסה.
את רוב הזמן היינו מעבירים יחד,עכשיו אין לי מה לעשות.
מצבה של סבתא של מאי הדרדר,אז גם אותה אני בקושי רואה.
ועומר כל היום שקוע בלהשקיע בלימודים.
אני לא יכול לסבול את זה יותר.
עליתי לחדרי,שפתאום נראה לי גדול מדי,הנחתי את התיק והוצאתי את הפלאפון מכיס מכנסי הג׳ינס המשופשפים שלבשתי.
השעה הייתה ארבע אחר הצהוריים.
זה אומר שבאמריקה בוקר(בערך…)
התקשרתי למיכל בשיחת אינטרנט.
״היי,זאת חברה של מיכל מי זה?״שמעתי קול מהצד השני.
״היי,זה דוד שלה,מיכל לידך?״אמרתי כמעט בלי סבלנות.
״כן,קח אותה״אמרה ושמעתי אותה אומרת משהו למיכל.
רק באותה שניה נפל לי האסימון,היא דיברה עברית.
״אורוש,מה המצב?״שמעתי את קולה המוכר של מיכל.
״מיכוש,התגעגעתי,משעמם פה בלעדייך״אמרתי לה בנימה של עצב.
״תאמין לי שגם לי משעמם….אני בלימודים יש לנו שיעור חופשי…״אמרה ונימה משועממת.
פתאום שמעתי קול של נער קורא לה.
״טוב,אורוש אני חייבת ללכת ביי״אמרה פתאום.
״ביי,אוהב אותך״החזרתי.
״גם אני אותך״השיבה וניתקה.
׳יש לה חיים חדשים,בלעדי׳חשבתי לעצמי.
״אורן בוא לאכול״שמעתי את אמא מלמטה וירדתי.