הייתי שונה פרק 14
שם עמדה סבתא שלי.
רצתי אליה וחיבקתי אותה.
״סבתא,אני אוהבת אותך״
***
׳אוי,מטוס לבן וגדול,אתה ללא מצפון,אתה מרחיק אותי מחברי,מחיי ומהמקום האהוב שלי׳ אני אומרת במחשבותי למטוס שאני רואה מחלונות שדה התעופה.
״מיכ אנחנו צריכים לעלות עכשיו״אמרה לי אמא ועזרה לי לקום.
׳לעזאזל איתך הילה,לא יכלת לפצוע אותי בזמן אחר׳אמרתי גם להילה במחשבותי והתחלתי לקפץ.
במטוס ישבתי ליד נערה,בערך בת גילי,היא הייתה מושלמת מכל הבחינות-עיניים כחולות,שיער שטני חלק וגולש עד לישבן ואף חמוד טיפה סולד.
הכנסתי את האוזניות למכשיר האייפון 4s הקטן שלי,הפעלתי את השירים ושקעתי בעולם משלי.
***
כן ברור,יש לי שירים שמספיקים לשתיים עשרה שעות טיסה.
החלטתי לתקשר אם הסביבה.
״היי,סורי אם אני מפריעה פשוט הרשימת שירים שלי לא ממש מספיקה לשתיים עשרה שעות טיסה וחשבתי..את יודעת שנדבר..״אמרתי לה.
״היי,תאמיני לי שאני לא מרוצה מהטיסה הזאת,יהיה נחמד אם לפחות יהיה עם מי לדבר.אני אלין,טסה לפלורידה שבאמריקה לשנה ואם אני לא ארצה להמשיך לגור שם אני אחזור״אמרה הנערה שמסתבר ששמה הוא אלין.
״אני מיכל,מוזר כמה שזה יהיה,הסיפור שלך הוא בעצם שלי,כולל זה שאני טסה לפלורידה…״אמרתי מצחקקת.
***
יחי צירוף המקרים.
מסתבר שאני ואלין נלמד באותו בית ספר וגם נהיה כמעט שכנות.
״נוסעים יקרים,אנו עומדים לנחות בפלורידה,נא לחגור חגורות ולהישען,תודה״נשמע קול של גבר מהרמקולים.
חגרתי את החגורה,נשכתי על הכיסא וחיכיתי לנחיתה.
תגובות (2)
את משתפרת מפרק לפרק, כל הכבוד!! הפרק ארוך יחסית לשאר הפרקים שלך, אבל הוא ממש קצר ביחס לאורך של פרק בספר רגיל…
תודה…