היטושי פרק 25

היטושי שכב על גג בית הספר,מתקשה לקום.
ברסקו צחק חזק יותר ויותר.הוא התקדם,ומהכפפה שלו
יצאה להבה אדומה גדולה.הלהבה הייתה חזקה.
"הקאטון שלך חלש מדי!" הוא צעק ושלח אגרוף אחרון להיטושי.
"לא!" צרח ג'ייד וקם בבהלה.הוא הביט לעבר המיטה של היטושי.הכל היה שקט.
"זה היה חלום" אמר ותפס את ראשו.ג'ייד ישן ליד קאלי בשק שינה ליד החלון.
הוא קם משם ומיהר למקלחת.הוא שטף את פניו והביט במראה.
הוא היה מבוהל.הצחוק של ברסקו הדהד בראשו.הוא ניסה להאבק בזה.
הוא ידע.הוא ידע שברסקו הוא יריב חזק מדי בשביל היטושי.האחרים חייבים לנצח
לפני הקרב של היטושי,כדי שלא יגיעו למצב הזה.הוא הביט שוב במראה.
גאד.אם זה באמת מי שג'ייד חושב שהוא,אז הם בצרות.
(שלוש שעות קודם לכן):
היטושי,גריי,סנטו וטאריו ישבו סביב ריוגה,מחוסר ההכרה.
"גאד" אמר ג'ייד באימה.עיניו רטטו."זה היה מעניין" צחק ברסקו:"הלוחמים שלך עד כדי כך חלשים?"
"ברסקו!הלוחם החמישי שלך!איפה האזרד?" שאל ג'ייד בפחד.
"האזרד?החלש ההוא?פיטרתי אותו!" צחק ברסקו."גאד הרג אותו!" צחק חזק יותר.
"אתה….הרגת את דוד שלי?" נבהל ג'ייד.
(בבוקר):
היטושי וג'ייד מיהרו לסיים את האוכל וללכת."עד מתי תהיה היום בבית הספר?" שאלה אמו בדאגה.
"בזמן האחרון אתה חוזר מאוחר,ולא יוצא לנו לדבר הרבה".
"מצטער,היום אני לא אגיע לארוחות הצהריים והערב.אני ממש עסוק!" הוא אמר ויצא מהבית.
ג'ייד קם לצאת אחריו."היטושי בסדר?" שאלה.ג'ייד חייך לעברה,ואמר:"כמובן!" הוא לא רצה לשקר,ולהגיד שהיטושי והשאר בסכנה.אך הוא לא יכל לעשות כלום.הוא נזכר בקאלי,שצריכה לשמור על אורין וריוגה מחוסרי ההכרה.
הוא יצא מהבית,והלך אחרי היטושי לכיוון היער.
"את מי תעלה היום?" שאל ג'ייד.היטושי קימץ אגרופים,ונלחץ.
"אני אלחם היום" אמר."ברסקו לא ירשה לך.תקשיב היטושי,,תן לאחרים לעשות את זה" "לא!" קרא היטושי.
"אני לא מוכן שיסכנו את חייהם!" הוא מחה."אני הבוס שלהם,זה כמו לשלוח אותם למשימת התאבדות!"
הוא עצר.הוא נזכר באורין,שעדיין מצבה לא ידוע.הוא נזכר בריוגה,שככל הנראה ימות בעוד כמה ימים.
ג'ייד הביט בהיטושי.הוא סוף סוף מבין את המשמעות של להיות הבוס של אינפיניטי.
"אני יודע.תאמין לי שאני יודע,אבל אתה חייב לעמוד איתם נגד ברסקו!"
"לא!אני חייב להוציא אותם מזה!אני…אני…אני אלחם היום בברסקו!" קרא היטושי.
"אתה עדיין לא מוכן!" "אז מתי אני אהיה מוכן?אם אני אלחם אחרון אז זה אומר שאאלץ להלחם מחר בלילה.אני לא אהיה מוכן גם אז!"
הוויכוח שלהם נעצר,כשגריי רץ אליהם."היטושי!" הוא קרא בהתרגשות.
"גריי-סאמה" היטושי הופתע לראות את החיוך.
"יהיה בסדר!אני מוכן לעלות היום לקרב!" הוא חייך."הם מנסים לגרום לך להרגיש טוב" לחש ג'ייד להיטושי.גם סנטו הגיע."בוס!בהצלחה יום!" הוא חייך.
"בוא ניתן את המקסימום!" קרא טאריו."גריי-סאמה,סנטו,טאריו-סאן" לחש היטושי.
כולם חייכו חיוך שיקרי.הכל בשבילו."בסדר" הנהן.
הם הגיעו לזירת הקרב.ברסקו ישב מחייך,לידו עמדו גאד,מישה וסאטאן.
הרס ישבה בעצב בזירת הקרב.מאז לא הייתה שם."שמח שבאת!הו,אתם פחות היום!" הוא צחק.
היטושי בלע את רוקו."אז אתה שולח אותה?" "הרס.כן" חייך ברסקו.
"גריי,אתה בטוח?" שאל היטושי בדאגה."כמובן!" הוא חייך ועמד בזירה.
"מה שלומך?את בסדר?" שאל בדאגה.היא הביטה בו.בעיניה היה הרבה שנאה.
"מה?" הופתע גריי.היא נעמדה.ראשה היה מושפל,ושיערה הזהוב היה פזור.
הפוני שלה הסתיר את עיניה המושפלות מטה."שהקרב יתחיל" קרא ג'ייד.
גריי והרס נעמדו שם."הטעות הראשונה שלי תהיה לזלזל בה,נכון?" חשב לעצמו גריי.
"היא הבת של מאז,אז היא בטח חזקה"."היא לא האמא האמיתית שלי" לחשה הרס.
"מה?היא יכולה לקרוא…" הופתע גריי."את המחשבות של אחרים.וזה לא הדבר היחידי" היא אמרה והרימה את ראשה.עיניה הצהובות היו כהות ומלאות שנאה.הילה שחורה הקיפה אותה.
"מה קורה כאן?" חשב לעצמו גריי.ההילה של הרס התפרצה,ושלחה מכות חזקות לכל עבר.
"דמאט!" קרא גריי.הוא עף אחורה.הוא ניסה לבלום את עצמו באדמה.
"לא יעבוד" היא אמרה,ושלחה את ידה קדימה.נחש שחור גדול עשוי הילה שחורה יצא מידה,
ודחף את גריי אחורה.גריי נפל,והנחש נעלם.זירת הקרב התחילה לההרס.
הרס נבהלה לרגע,וההילה נעלמה."לא" היא לחשה בשקט,דמעות בעיניה.
עיניה הצהובות התבהרו,והשנאה נעלמה."לא!" היא קראה.
"מה את עושה?תהרגי אותו!" צעק ברסקו,ושבר בעזרת ידו את הכוס מזכוכית שהחזיק.
"אני לא רוצה להרוג!אני רוצה אל אמא שלי!" היא התחננה בפניו.
"אמא שלך?!" התעצבן ברסקו.הוא רתח מזעם."בבקשה…אני רוצה את אמא שלי!"
"אמא שלך ואבא שלך נטשו אותך!הם נטשו אותך וגם מאז נטשה אותך!" הוא צרח.
"לא!" היא בכתה.ההילה השחורה חזרה."תשנאי!תשנאי את הורייך ואת מאז!" הוא צרח.
"לא!" היא בכתה,וההילה השחורה התחזקה.גריי קם.
"מה קורה כאן,ג'ייד?!" צרח גריי.רעש חזק יצא מההילה.
"הוריה של הרס השאירו אותה בבית החולים כשנולדה.זעם ושנאה התחזקו אצלה.
אחרי שבטעות ירו בה עם כדור מיוחד כמו שאני משתמש על היטושי,היא הגיעה לעולם המתים בהיותה תינוקת בת יומיים.כל הזעם והשנאה תפסו אותה,והכח שלה מונע על ידי כעס וזעם!
היא חיפשה מישהו לקרוא לו 'אבא' ומישהי לקרוא לה 'אמא'.רק כשיש לה את זה,הזעם שלה חתום!"
הסביר ג'ייד.הרעש התחזק."אז זה הכוח של עולם המתים?" קרא גריי.
"אם כך זה אני נגד כל עולם המתים!" הוא צעק וריכז כוח באגרופו.
האגרוף זהר בצבע לבן.הוא שלח את האגרוף להילה השחורה,וההילה התנפצה.
הרס נפלה קדימה,פניה אל ברסקו."בבקשה…אמא…." לחשה הרס ובכתה.
"הזעם שלה הורס הכל.לכן שמה הוא הרס" אמר ג'ייד.
"כלבה!את חסרת תועלת!" צעק ברסקו ושלף את האקדח.הרס נבהלה.
"תמותי!" הוא צעק וירה.היא עצמה את עיניה.הכדור לא פגע בה.היא פקחה עיניים,
וראתה את היטושי,עם גבו אליה.הוא לבש את הציוד.הוא פתח את אגרופו,וכדור האקדח נפל מהכפפה.
עיניו ופניו היו חסרי הבעה."אני לוקח את הרס ומאז איתי.אני לא ארשה לך להשאיר אותן אצלך" אמר היטושי.
"אני לא צריך כלבות כאלה במילא" לגלג ברסקו,וקם.הוא הלך משם,אחריו סאטאן ומישה.
גאד סחב את הכיסא של ברסקו."היום בלילה יהיה תורך לבחור" קרא ברסקו.
"היטושי-קון…." לחשה הרס באימה."יהיה בסדר" הוא אמר והביט בה.
"אמא שלי…בבקשה אני רוצה לראות את אמא שלי" היא בכתה.
עיניו ופניו של היטושי חזרו להראות הבעה."אני מבטיח לך שזה יקרה" הוא חייך.
"אני שמחה…כל כך" היא לחשה ועצמה עיניים.