היום הרגיל פרק 1

אחח למה מעירים אותי…אני שונא לקום במיוחד בשש בבוקר…אז אמרתי עוד חמש דקות להוריי אבל בעצם אמרתי לעצמי תנו לי לישון כל היום… והבעיה שמהרגע שמעירים אותי אני לא חוזר לישון אז טוב כמו שאומרים אין כמו נגיעת השמש על הפנים לאחר שינה ארוכה כאילו ארוכה נגיד 6 שעות…אז קמתי צחצחתי שיניים ורצתי לאוטובוס אחרת אם אאחר לשיעור המתמטיקה המורה שלי תחתוך ורידים והפעם זה יהיה הוריד האחרון שנותר לי אז רצתי מהר לתחנה. כשהגעתי לתחנה ראיתי אישה צעירה שכל יום אני רואה ואני אומר לה בוקר טוב והיא בחזרה אומרת :"בוקר טוב" אבל בנימה כזאתי של "אין לי כוח מבחינתי תמות" אז חייכתי במבט שטני כזה חחח. עליתי על האוטובוס והתחלתי לשמוע מוזיקה באוזניות שלי אבל כאשר שמעתי משהו גרוע באחד מהשירים הפלאפון "החליט" לדפוק אותי על הבוקר ואז הוא נתקע אז אמרתי לו (כמובן בלב) " אתה הולך להקשיב ולהקשיב טוב תפעל כראוי או שאני אכאיב לך" אז הוא בחר בדרך הקשה  יותר כיף בשבילי…איזה כיף לפרק אותו באמצע הנסיעה כאילו שאין לי דבר טוב יותר לעשות ואז זה הסתדר. ירדתי מהאוטובוס והגעתי לכיתה והיה לי חמש דקות לפני שהשיעור מתחיל אז הגעתי לכיסא שלי וישבתי לי בנוחות וכמה מחברי הגיעו לדבר איתי אז אמרתי לעצמי יאללה חברים כשהגעתי אליהם הם אמרו היי בטון של "אני מסטול" ואיכשהו לא הייתי מסטול באותו רגע כנראה לא שתיתי מספיק מים. המורה נכנסה לכיתה ואיכשהו היא פנתה אלי ראשון ואמרה לי :" קום ותפתור את התרגיל" (במבטא רוסי) אני צחקתי בלב והיא לא הבינה למה צחקתי אז היא אמרה לי :" רוצה עוד?" וכמו חכמולוג עניתי כן וכל הכיתה צחקה בגלל זה אבל האמת זה לא הפריע לי כי אני אוהב לפתור תרגילים. לאחר 10 דקות פתרתי את שניהם ואז היא אמרה לי מעולה וחייכתי אליה חיוך פשוט. כן…היום הרגיל נראה משעמם. אז לאחר השיעור במתמטיקה הלכתי להפסקה של 10 דקות ונרגעתי לי בחוץ בחצר עם כל החברים שלי שאני רואה אותם כל יום וכמו כל יום אנו איכשהו מגיעים לדיון מוזר אבל מצחיק בנושא הפורנו אבל האמת שאנו לא נכנסים לפורנו באמת אלא רק לפרודיה שלו כך שאנו צוחקים מכל דיון ובשבילי זה דבר מצחיק כי אין דבר טוב יותר מלצחוק כשאתה מדבר עם בנות על פורנו והם צוחקות איתך. כן כמה שהייתי רוצה שהשיחות האלו יימשכו יותר זמן אבל מתישהו הם נגמרים ואז גם השיעור מתחיל אז הלכתי לשיעור ספורט. וואו שם זה שיא השעמום כי אין כלום מה לעשות המורה מסטול מת הוא כנראה לוקח הרבה מי ברז חחח האמת שהוא פשוט זקן ואין לו כוח לעשות כלום אז הוא כל הזמן יושן על הכיסא ואנחנו הבנים סתם מתמסטלים בצד מהמים וחושבים איך למתוח את המורה אבל בסוף אנחנו זורקים עליו בלון מים והוא מתעורר מהשינה ואומר :" אין לי חיים" ואז אנחנו צוחקים כל פעם מחדש ואז הוא באמת מתעורר ומנסה להבין מי היה עושה לו כזה תעלול נבזה ותמיד הוא פונה אלי ואני אומר לו כתירוץ אני אלרגי למים אז אסור לי לגעת בהם ואיכשהו הוא מאמין לזה… אבל אז הוא נזכר ושואל "איך אתה שותה מים אז" זה לא מים המורה זה וודקה. המורה מגיב :"אהה זה ברור מה חשבתי לעצמי" כן…שיעור ספורט זה שיעור מטמטם. אני השתעממתי ובא לי הביתה אבל נותר לי עוד שני שיעורים ושניהם על השיעור יהדות ואני לא רוצה לבוא כי אני אתאיסט(למי שלא יודע זה אדם שלא מאמין בשום אל ובשום דת) אז אני מבריז מהשיעור והולך לספריה שם הספרנית מכירה אותי טוב כי היא רואה אותי כל יום והאמת יש סיבה טובה שהיא רואה אותי כל יום כי כמעט כל יום אני בא לספריה באמת ללמוד ובמקרים מיוחדים אני בא לשם להירגע ולנשום אוויר ולא לבוא לשיעור יהדות עצבני אש על המורה כאילו מסכנה רחמו עליה שאני אתחיל דיונים על אתאיזם זה כמו לנסות להתגרות בכיתה מלאה במאמינים ואז זוכרים את המורה למתמטיקה שהיא תחתוך את הורידים שלי…התלמידים הם טורפים חסרי לב הם יוציאו את הלב שלי ויאכלו אותו בלי מלח בלי מלח!!! הם חיות אז החלטתי להבריז לשעה ובשעה השנייה לבוא לשיעור. כשהגעתי לדפוק על הדלת כדי שאכנס אני שומע מבחוץ קולות של צחוקים וקללות אז חשבתי לעצמי הממ מי קיבל מכה בביצים שלו? התגלה שפתחתי את הדלת ברגע הכי לא נכון שהתלמיד יצא בכוח החוצה ואז הוא החליק וקילל אותי :"למה נזכרת עכשיו להגיע לשיעור חמור" עניתי לו שאני חסר מזל ואני דופק לכולם את החיים. התלמיד התעצבן עלי ורצה לתת לי מכות ואני רציתי לעזור לו אבל מאחורי המורה בפנים אדומות קראה לי "כנס תכף ומיד לכיתה!?!" נראה לי שדווקא היא הייתה צריכה להבריז מהשיעור הזה אמרתי לה "מה הלחץ? מה קרה? אני רק הברזתי לשעה וכבר את חמה עלי". במחשבה שנייה הייתי צריך לשמור על זה בלב…נו טוב נסתדר עם זה אז נכנסתי לכיתה וישבתי במקום ואז היא התחילה לתחקר אותי למה הברזתי מהכיתה ומאחר שהייתי מאוד חייכן באותו רגע לא שיקרתי לה "לא היה לי כוח לבוא לשיעור כמוכן הייתי עצבני עליך וגם זה שיעור שבו אני יכול להירגע ולעשות בשקט שיעורי בית" אולי הייתי יותר מדי חייכן כי החיוך שלי נהיה שטני לרגע. המורה אמרה לי "לפחות אתה לא משקר אבל אתה מקבל עונש חמור מאוד :להישאר בבית ספר להתייצבות(זה להישאר לשיעור)" אמנם הייתי צריך לשתוק ולקבל את העונש אבל אמרתי לה שאני בבית ספר לאחר השיעור שלה עוד שלוש שעות כי היה לי תגבור ואז היא אמרה לי אז ביום אחר אתן לך את העונש זה לא קריטי וכאן הייתי צריך לסתום אבל לא עמדתי בעצמי אממ המורה מה אם אגיד לך שאני כל השבוע נשאר עד מאוחר יותר ממך ואז זה בלתי אפשרי לתת לי עונש שכזה התגובה שלה היה פשוט כך"…אז אתה תגיע מוקדם יותר לבית ספר ילד קבל את זה וזהו" לא היה לי ברגע הזה ממש דרך להתחכם כך שהיא לא הייתה נותנת לי עונש אבל לאחר שנייה וחצי מצאתי את זה :" המורה אני יכול לבוא בבוקר המוקדם שאמרת אבל אני לא מבטיח שזה יפתור את הבעיה שממנו התחלנו" היא שאלה "מהזות ומרת" זה אומר המורה שאני ארדם לך באמצע השיעור ואני לא אשלוט על עצמי ומכאן הוויכוח הזה נהיה חסר תועלת שבינינו המורה כבר בחרה לא להקשיב לי יותר אז קיבלתי את העונש. היום הזה נהיה אורך יותר כל הזמן ולי אין כוח להישאר עוד דקה בבית ספר אבל יש לי תגבור של מתמטיקה שלוש שעות ואת זה אני אוהב ללמוד אז נשארתי. כשהתגבור התחיל הרגשתי את העיניים שלי מסתובבות והמורה שלי שאלה אותי אם אני רוצה לשטוף את הפנים ואני עניתי לה :"מה…" והיא חזרה על השאלה ועניתי לה אוקי :"אין לי בעיות לישון" למורה הזו יש ספר מתמטיקה בגודל של 1200 עמודים והוא בדרך כלל כבד יותר אבל אני התרגלתי לספר הזה אז כשהיא הכה אותו בשולחן ולאחר שקיללה אותי במילה ברוסית להתעורר אמרתי לעצמי "הופה מישהי מקללת" אבל הבעיה מרוב שהייתי מסטול אמרתי בקול רם "מילקי" ואני לא הבנתי למה אמרתי את זה כי אני שונא את כל מוצרי החלב אבל נו המורה אמרה לי "רוצה מילקי" ועניתי לה לא אני לא נוגע בחלב ואז השיעור חזר להרגלו לפחות כך קיוויתי. השיעור לשעתיים היה רגיל ולשעה האחרונה משהו מוזר קרה ואני אגדיר מה זה מוזר לשיעור שלנו מוזר= כל דבר שלא נוגע למתמטיקה. הפלאפון שלי קיבל צלצול והיה כתוב על המתקשר "מילקי" חשבתי שאני חולם אז עניתי לפלפון והמורה הסתכלה עלי עצבנית ואני לא הבנתי שזה אמיתי אבל דיברתי עם האדם שהתקשר אלי והוא שאל אותי אם אני הזמנתי את המשלוח של המילקי ומאחר שבאמת ובתמים חשבתי שזה היה חלום אז עניתי לו כן וכשהוא שאל מה הכתובת אמרתי לו את כתובת הבית ספר וגם את כתובת הכיתה שאליו הוא היה צריך להביא את המילקי והמורה הייתה עם פנים אדומות אשש ואני כאילו לא מבין על מה הצחוק זה רק חלום זה לא אמיתי…המורה אמרה לי שזה אמיתי ובעוד איך אמיתי ואז נזכרתי שיטט "המילקי" המורה אמרה לי "דיי עם המילקי שלך הבנו" לא המורה אם זה לא חלום…נכנס לכיתה משלוח של 10 קילו מילקי והמורה בפנים ממש אדומות אלי אז האדם בפינה שואל למי המילקי? ואני כאילו "פנים למטה" ואז אדם המילקי פונה למורה בבקשה תחתמי…באותו רגע ומהלך אסור לי היה לדבר לאאא לחשוב על מילקי ליד המורה כי… אני צריך להסביר? אז הנה נכון שזה יום כיף רק חכו לנסיעה הביתה…זה סיפור בשם עצמו. שכחתי להגיד לכם קוראים לי דניאל. אבל לפעמים קוראים לי דני שובבני.