היה שם בשבילך-פרק 2

לילה אחד אחרי שהייתה מריבה ענקית בין ההורים של כולנו אלינו, החלטנו אנחנו משתנים. הפכנו מקצה אחד לקצה שני, עדיין לא הגענו לסמים, גם לא רצינו. ביום היינו ילדים טובים, מוצאים ציונים מעולים, החלום של כל אמא. אבל בלילה יצאנו, והפרנו חוק. ריקת גלגלים מעירה אותי מהחלומות. "יאלה בואו" שוטרים פותחים את הדלת בצידו של צ׳אד. אל כל אחד מאיתנו מתלווה שוטר. אני מרימה אגודל לשניהם ושניהם מרימים זרת, אני מרימה זרת. אמת. אני מחייכת חצי חיוך והולכת אחרי השוטר שלי. הוא מוביח אותי לחדרון הוא מתיישב מול שולחן אני מתישבת מולוק "דברי" הוא אומר. "מה עשית שם?" אני שמחה שאנחנו לא יורדים מהערכים ואל משקרים. אני מרגישה מרגישה מחנק קטן. "ראית מה עשיתי לא?" אני מרימה גבה. אני סורקת בעניי את החדר, אני קולטת את מצחמות האבטחה, כאינסטינקת אני רוצה לשבור אותם, או לכסות אותם, אולי רק לנתק אותן. אך אז אני נזכרת איפה אני. "מה לכחתם?" "אמ…" אני חושבת. "כלום" "אז מה עשיתם שם?" "אז לא ראיתם?" אני עוקצת, ומגחכת. וכשרואה שהוא מתחיל להתעצבן מדברת. "גרפיטי" "זהוא?" הוא מרים גבה ונשען על ידיו. אני מהננת. הוא מחבר לי לאצבע מכשיר אמת ושוב שואל: "מה עשיתם בבית של ראש הממשלה?" "גרפיטי" "ולמה עשיתם גרפיטי?" אני מחייכת חיוך זדוני. ושולחת מבט למצלמה. "בדקנו אם אפשר לעבור את מערכת הביטחון שם" הוא נשע על ידיו. בשנית ומושך קלות בשערו הקצוץ. "אני חא מבין אותכם… הנוער של היום" הוא נושם עמוק. הוא מתקשר ומבקש שיבוא שוטר לקחת אותי למשפט. אחרי שבעים ואחת שניות מגיעים 2 שוטרים. אחד נעמד לפני ואחד מאחורי. אני רואה גם את צ׳אד וג׳ון הולכים גם הם עם שתי שוטרים צ׳אד משפיל את מבטו, הו לא מרים את מבטו מנעליו, ואני מרגישה שיש מתח. משהוא לא טוב קורה, אני יוצרת קשר עי עם ג׳ון אני יוצרת עיגול עם האצבע והאגודל-חשד. הוא מרים זרת-אמת.