היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 35-

עונה 2 פרק 35:

-נקודת מבט שיר-

הלכתי לכיתה ומצאתי את אופק,התיישבתי לידו.
"מה קורה אהבה שלי?" שאל אופק והושיב אותי עליו, וחיבק את מותניי כדי שלא אפול.
"הכל בסדר,חוץ מזה שמאור ויובל כנראה ביחד" עניתי וניסיתי למצוא תנוחה טובה יותר על אופק.
"כן,ראיתי את זה,לא מחזה משהו" אמר אופק
"לא משהו בכלל" הסכמתי איתו ,חיבקתי אותו בחזרה והנחתי את ראשי על כתפו
הוא חיבק אותי חזק יותר והניח אותי על הכיסא שהיה צמוד אלינו
"בוא נצא לבחוץ" הצעתי ואופק הסתכל עליי בפרצוף מוזר ולא מבין
"מה?" שאלתי,זה משהו שאמרתי,או מה?
"אמרת שאת לא רוצה לראות את יובל ומאור והם בחוץ עכשיו ,לא?" הסביר אופק
"כן,אבל אגם ואביב גם בחוץ,ומאור ויובל הלכו לחלק האחורי,אז לא נראה אותם עכשיו" עניתי
"טוב,בואי נצא" הסכים אופק,קם ממקומו והרים אותי,מה נראה לו?!
"מה נראה לך?!" קראתי והכרחתי אותו בכוח להוריד אותי,אני רוצה להישאר על הקרקע,לא להיות תלויה באוויר.
אופק צחק וסחב אותי החוצה לפני שאני אעזוב אותו ואתעצבן גם עליו…
יצאנו מחוץ לכיתה וחיפשנו את אביב ואגם,הם לא היו בספסל…
בסוף מצאנו אותם מאחורי בית הספר יושבים על ספסל ומתנשקים,מנותקים מהעולם.
"למה לא קראתם לנו?" שאלתי וגרמתי לאגם ואביב לקפוץ מהמקום,אני ואופק התיישבנו לידם.
"מה יש לך? הבהלת אותנו" קראה אגם וישבה על אביב,אביב חיבק את מותניה
"זאת הייתה הכוונה" אמרתי וחייכתי
"תכף אני אראה לך מה הייתה הכוונה" אמרה אגם בציניות
"אז בואי תראי לי" אמרתי ,יודעת שמישהו תכף יגיד לנו להפסיק לריב
"תפסיקו כבר לריב,לא נמאס לכן?" אמר אביב,אז הפעם המישהו הזה היה אביב
"לא,זה דווקא כיף" אמרה אגם בחיוך, בטח כיף,את חולה על זה…
"מה כיף בזה?" שאל אביב
"לא יודעת,אבל זה כיף" ענתה אגם בחיוך ואני, אביב ואופק צחקנו
"אתם צוחקים ולא קוראים לי? לא יפה" הצטרף רועי והתכוון להתיישב לידנו,אבל כבר לא היה מקום…
"תעשו מקום" אמר רועי ,ואני התיישבתי על אופק ודחפתי את אגם ואביב עוד יותר לצד
"מה את משוגעת?,עוד שנייה הפלת אותי" קראה אגם ואני צחקתי
"עזבי אותך,עוד שנייה שנינו נפלנו" אמר אביב וכולנו צחקנו,רועי התיישב
"למה ליאור לא באה היום?" שאלתי את רועי
"אני יודע… בטח בגלל מאור" ענה רועי, מה מאור עכשיו?
"מה מאור עכשיו? אתמול היא עוד הייתה בסדר אחרי שהרגענו אותה" אמרה אגם ואני הסכמתי איתה.
"טוב,מה אתן רוצות ממני? תתקשרו אליה" הציע רועי
"אוקיי. אוקיי,אגם תתקשרי אליה" אמרתי לאגם
"למה אני? אין לי כוח" אמרה אגם, זאת אין לה כוח לכלום
"אין לך כוח לכלום" אמרתי כדי שהיא בסוף תתקשר לליאור ולא אני
"זה לא יעזור לך,תתקשרי את" אמרה אגם, זה לא עזר לי…
"אני אתקשר אליה עוד מעט" נכנעתי
"יופי, סוף-סוף" אמרה אגם
"תרגעי,זה פעם אחרונה,פעם הבאה את מתקשרת אליה" אמרתי
"לא תהיה פעם הבאה" אמרה אגם, מה זאת אומרת? לא הבנתי…
"וזה אומר ש….?" שאלתי
"אני לא אתן לה לחזור למאור עד שאני אהיה בטוחה שהוא לא יפגע בה שוב" ענתה אגם, עכשיו הבנתי….
"ואיך תבררי את זה? חוץ מזה מי אמר שהוא יאהב את ליאור שוב?" שאלתי והקשתי עליה
"אין לי מושג" הודתה אגם וכולם צחקו, אחח…הילדה הזאת
"מה אתם צוחקים?!" התעצבנה אגם
"לא צוחקים,מגחכים" אמר אביב תוך כדי שהוא נשפך מצחוק
"אהה…." אמרה אגם כאילו שהיא מסכימה ונתנה לאביב מכה בכתף
"איה! לא נמאס לך להרביץ לי?!" קרא אביב וליטף את כתפו כאילו שזה יעביר את הכאב
"נמאס לי,אבל אתה דורש את זה" ענתה אגם וכולנו צחקנו שוב ,חוץ מאביב
"יש לך מזל שאני לא מרביץ לבנות" אמר אביב ועדיין ליטף את כתפו
"בסדר,שמענו אותך, וחוץ מזה,תפסיק ללטף את הכתף,אתה מלטף אותה יותר ממני" אמרה אגם כאילו שהיא מקנאה, חמודה…
"היא יותר חמודה ממך" קרא אביב ואגם נתנה לו עוד מכה
"אולי די?! הרסת לי את הכתף" קרא אביב
"אולי לא? אם אתה רוצה שאני אפסיק לתת לך מכות אז תפסיק לעצבן אותי" אמרה אגם
"מה את אומרת?" אמר אביב והתחיל לדגדג את אגם, היא התפוצצה מצחוק.
"דיי,דיי !! " קראה אגם תוך כדי צחוק
"אז את מפסיקה לתת לי מכות?" שאל אביב בחיוך ואגם עדיין צחקה
"כן,כן,רק תעזוב אותי!" קראה אגם ואביב עזב אותה
"סוף-סוף!" קראה אגם תוך כדי שהיא נרגעת מהצחוק
"תגידי תודה שעזבתי אותך!" אמר אביב
"באמת תודה! עוד שנייה נחנקתי" אמרה אגם
כולם צחקו.