היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 30-

עונה 2 פרק 30:

-נקודת מבט אגם-

התנתקנו.
ראיתי שאדל נכנסת לבית ובאה לעברנו.
"אחמ אחמ תעוף ממני" אמרתי לאביב בשיעול מזויף
והוא צחק וירד ממני.
אדל הגיעה אלינו.
"אגם משעמם לי" היא אמרה
"רוצה לשחק עם אביב?" שאלתי אותה ואביב צבט אותי
הוצאתי לו לשון
"את לא יכולה לשחק איתי?" היא שאלה בעצב וליטפה אותי.
איזה מאמי!
"לא. כאילו,תלוי במה" אמרתי
"מה?" שאלה אדל ללא הבנה
"אם את רוצה לשבת ולשחק אני יכולה לשחק איתך,אבל אם את רוצה שנרוץ אני לא יכולה" עניתי
"למה?" היא שאלה בקול מתוק
"כי יש לי גבס" עניתי וחיבקתי אותה
"מה זה גבס?" שאלה אדל
"אביב,תורך" אמרתי לאביב
"מאיפה אני יודע להסביר מה זה גבס?" אביב התעצבן
"לא,אתה לא יודע" אמרתי בציניות
"כן,אני לא יודע" הוא ענה גם כן בציניות
"גבס זה כזה" אמרתי לאדל והצבעתי על הגבס שלי
"אה….." היא אמרה בהבנה
"את רוצה הפתעה?" שאלתי אותה בחיוך
"כן,כן" היא קפצה בהתלהבות
כבר אמרתי שהיא מאמי?
"אביב בוא רגע" אמרתי וסימנתי לאביב להתקרב
"מה?" הוא התקרב לעברי
"לך לחדר שלי,תרים את המזרן של המיטה,יש מתחת כל מיני ממתקים,תביא שוקולד" ציוויתי בלחש.
"כן המפקדת" הוא צחק ועלה למעלה
לאחר כמה דקות אביב ירד כשהוא מחזיק בידו פסק זמן ולועס משהו.
כתם השוקולד שעל זווית פיו גילה שהוא אכל שוקולד.
הוא הושיט לאדל את השוקולד והתיישב לידי.
"לא ידעתי שיש לך כאלה דברים טעימים מתחת למיטה" צחק אביב
"זה סודי. תשתוק" אמרתי בחיוך
"נו איך היה השוקולד.טעים?" שאלתי לאחר ששתקנו כמה דקות ובהינו באדל שאוכלת את השוקולד.
"בסדר,לא משהו" הוא ענה
"תגיד תודה שהרשתי לך לקחת בכלל" אמרתי
"אני לא שואל אותך בכלל,תגידי תודה שאת חברה שלי" הוא אמר בהתחכמות
לא הבנתי את הקשר ,אבל נזרום…
"איך הפופקורן ,טעים?" שאלתי אותו בציניות
"מה?" הוא שאל ללא הבנה
"הפופקורן בסרט שאתה חי בו, הוא טעים הפופקורן?" הסברתי בציניות
"חסר מלח" הוא אמר ,נתתי לו סטירה קטנה וצחקתי
"מה נראה לך?" הוא שאל בעצבים
"זה על השוקולד" אמרתי וצחקתי
"יש לך מזל יותר משכל…" מלמל אביב
עשיתי את עצמי כאילו שלא שמעתי.

—–

סיימנו לאכול.
אני פרשתי כבר בהתחלה לספה ואז אביב הצטרף אליי.
נשכבנו על הספה ופשוט שתקנו.
אימא ואדל נכנסו לבית.
אדל התיישבה על הכורסא ואימא הלכה למטבח והוציאה פירות מהמקרר.
היא הוציאה תותים,אבטיח,תפוחים,שזיפים,משמשים ולבסוף דובדבנים.
אני מתה על משמשים ודובדבנים!
"אדל" קראתי לאדל והיא הסתכלה לעברי "רוצה דובדבני אכפת לי?" שאלתי בחיוך
אביב פרץ בצחוק ואדל לא הבינה
"זה דובדבנים" הסביר אביב תוך כדי שהוא צוחק
"מאיפה הבאת את זה?" הוא שאל לאחר שנרגע
"סתם" אמרתי והבאתי לאדל כמה דובדבנים.

-נקודת מבט ליאור-

אגם,אביב ואדל היו בסלון.
ואז אימא של אגם נכנסה עם כל מיני קערות של פירות.
משכתי את מאור למעלה,לחדר שלו.
התיישבנו על המיטה שלו.
"מאור" התחלתי "שמת לב שאתה מדבר איתי יותר מידי על יובל בזמן האחרון?" שאלתי אותו ישירות.
"לא. זה כלום" ענה מאור במהירות.
אני כבר לא יודעת אם להאמין או לא…