היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 29-

עונה 2 פרק 29:

-נקודת מבט אגם-

אני ואביב נרדמנו מחובקים.

-בוקר-

"בוקר טוב" התעוררתי כששמעתי את אביב,שהשאיר נשיקות קטנות על פניי.
"לילה טוב" מלמלתי והתהפכתי לצד השני.
אני עייפה!
פתאום,נשפכו עליי מים קפואים ולאחר מכן הצטרפו גם קוביות קרח,ולבסוף,שברו עליי ביצה.
פקחתי עיניים.
"מי זה היה?" שאלתי בעצבים
לאחר מכן שמעתי צעדים רצים.
ניסיתי להתרומם ואביב לא נתן לי,הוא רק חיבק אותי חזק יותר.
הוא עוד ישן…
"מה קרה?" הוא שאל בקול עייף
"אתה לא מרגיש?" התעצבנתי
"מרגיש מה?" הוא פקח את העיניים
הוא ראה שכולי מים וביצה וגיחך.
"אין מישהו אחד נורמלי פה!" קראתי,לקחתי את הקביים ועליתי במדרגות.
"שמונה וחצי?!" קרא אביב בבהלה "הייתי אמור להיות עכשיו בבית הכנסת"
גלגלתי עיניים.
דפקתי בדלת של חדרי.
אימא של אופק פתחה לי.
"היי,אפשר לקחת בגדים?" שאלתי בחיוך מזויף
"בטח בטח,אני יוצאת" היא אמרה והלכה.
נכנסתי לחדר.
אדל ישנה על המיטה שלי.
פתחתי את הארון.
בטח מישהו יזרוק עליי עוד משהו בחג הזה,עדיף לא להשקיע יותר מידי…
לקחתי טייץ' שחור וגופייה בצבע תכלת והלכתי למקלחת להתלבש.
בדרך גם שטפתי את פניי וסידרתי את השיער.
כשיצאתי מהחדר וירדתי ללמטה ראיתי את אביב מתפלל בסלון.
שמעתי קולות של כל הבנות מהחצר.
"אתה פה?" שאלתי אותו
אביב הרים את מבטו מהסידור,חייך אליי ואז הוריד את מבטו בחזרה והמשיך להתפלל.
הלכתי למטבח ולקחתי לי שוקו וחתיכה מעוגת הביסקוויטים שעוד לא טעמתי.
הלכתי לסלון והנחתי את העוגה והשוקו על השולחן.
נשכבתי על הספה שאני ואביב ישנו עליה מקודם.
"שיר,ליאור,בואו לפה" קראתי
"אנחנו באות" קראה שיר ולאחר שנייה היא וליאור נכנסו לבית והתיישבו על הספה השנייה.
"אז מה קורה?" שאלתי בשקט ושתיתי קצת שוקו
"בסדר…." ענתה ליאור ללא הבנה
"משעמם לך?" שאלה שיר
"כן" עניתי
"ומה את רוצה ממנו?" שאלה שיר
"אני צריכה אקשן. משעמם לי" עניתי
שיר צחקה.
ליאור נראתה מעופפת קצת.
"כן ליאור,יש לך משהו לספר לנו? את נראית מעופפת" אמרתי
"לא.כן. לא יודעת" היא נאנחה
"הנה מתחיל האקשן. מה קרה?" שאלתי וחיככתי את כפות ידי בהנאה.
כן. אני משוגעת☺
"שום אקשן" ענתה ליאור במהירות "פשוט,אני חושבת ש…-" היא הפסיקה
"חושבת ש….-מה?" קטעתי אותה
"לא יודעת. ביומיים האחרונים מאור מתחיל לדבר איתי על יובל. לא יודעת מה יש לו" אמרה ליאור בעצב
"מה יש לו?" שאלה אותי שיר
"אין לי מושג .תשאלו את אביב" אמרתי
"את אחותו של מאור" הזכירה לי שיר בכאילו
"לצערי" חייכתי חיוך ציני
כולן צחקו.
לפתע,ראינו את אדל יורדת במדרגות בצורה מצחיקה.
כשהיא יושבת וכל פעם נופלת למדרגה הבאה.
היא הלכה אליי.
"בוקר טוב" אמרתי לה בחיוך והשבתי אותה עליי.
"בוקר טוב" היא אמרה לי בקול מתוק.
חיבקתי אותה.
אביב בדיוק סיים להתפלל.
"שיר,תכירי,גיסתך לעתיד" אמרתי לשיר בחיוך
"אויש, אל תתחילי" אמרה שיר בצחקוק נבוך
אביב התיישב על רגליי.
שמן…
"מזל טוב אחותי,לא ידעתי שאת מתחתנת" הוא אמר
שיר רק התחבאה מאחורי הגב של ליאור במבוכה.
"יא מביך אחיות אחד,תתבייש לך ותעוף לי מהרגליים" 'נזפתי' באביב וקרצתי לו.
אדל ירדה ממני ויצאה לבחוץ.
"יא מבריח ילדות" אמרה שיר בצחקוק ויצאה מ- 'מחבואה'.
"עוד משהו?" שאל אביב בצחקוק ונשכב על כל גופי.
מחץ אותי,הילד!
"כן,תעוף ממני" אמרתי וניסיתי להרים אותו
לא הצלחתי כמובן.
"שיר וליאור,לכו לאכול משהו" אמרתי וסימנתי להן שנדבר אחר כך.
הן הלכו למטבח.
"אז" אמר אביב והצמיד את פניו אל פניי
"אז?" שאלתי וניסיתי להרים אותו ממני
"לא קיבלתי נשיקה היום" לחש אביב בקול מתוק וחייך.
גם אני חייכתי.
כרכתי את ידי סביב צווארו.
"אם תרד ממני תקבל כמה נשיקות שאתה רוצה" לחשתי בחזרה,עדיין בחיוך.
"מה שאני רוצה" תיקן אותי אביב
"היית מת" אמרתי ונשכתי את כתפו
אביב צחק.
"אז כמה נשיקות שאני רוצה,אמרת?" הוא שאל
"כן" נאנחתי
"בסדר" הוא אמר והפך אותי,ככה שאני עליו.
"עכשיו נשיקה" הוא אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה.
לאחר מכן התנתקנו.
"גם אני אוהב אקשן.מה הסיפור עם מאור?" הוא שאל
נאנחתי וקברתי את ראשי בכתפו.
הוא צחק.
"תביאי עוד נשיקה" הוא ביקש
"למה מה אני? מכונת נשיקות?" שאלתי
הוא צחק שוב.
"נשיקה אחרונה" הוא אמר
"טוב" הסכמתי
"לדקה הזאת" הוא הוסיף בצחקוק ונישק אותי.