היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 23-

עונה 2 פרק 23:

-נקודת מבט שיר-

-יום למחרת-

התעוררתי.
יותר נכון, צלצול הפלאפון העיר אותי.
רק אגם יכולה להתקשר עכשיו…
התרוממתי קצת ולקחתי את הפלאפון מהשידה שצמודה למיטה שלי.
כן,זאת אגם.

—

אני: "למה להעיר אנשים בשמונה בבוקר?" קראתי בקול עייף
אגם: "זאת אשמתי שלא רצית לבוא אתמול?"
אני: "זאת אשמתי שיש לנו רק שעה?"
אגם: "טוב טוב, תתארגני,אני באה אלייך תכף"
אני: "טוב,ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה

—

"שתהיה בריאה" מלמלתי והלכתי לכיוון הארון
"מי? אגם?" שמעתי קול מאחורי
הסתובבתי בבהלה.
זה היה אביב.
"הבהלת אותי" קראתי "וכן,זאת אגם"
"מה איתה?" הוא שאל
"היא אמורה לבוא תכף ואז נלך לקניון" עניתי
"אה…" הוא אמר ויצא מהחדר
חזרתי אל הארון.
לקחתי שמלה קצרה בצבע תכלת והוצאתי מהמגירה למטה נעלי בובה בצבע לבן.
לקחתי את הבגדים ונכנסתי להתקלח.

"שיר? איפה הילדה הזאת?" שמעתי את אגם קוראת לי בזמן שהתאפרתי
"אני מתאפרת" קראתי
" יאללה, אין לי את כל היום, השעה תשע וחצי" קראה אגם
"אני יוצאת" קראתי ופתחתי את הדלת
התיישבתי על המיטה ושמתי את הנעליים.
"יאללה,את באה?" קראה אגם בחוסר סבלנות
"עוד לא אכלתי כלום" קראתי
"בואי" אגם משכה אותי "נאכל בקניון"
ירדנו במדרגות.
יותר נכון , כמעט הרמתי את אגם במדרגות.
איך היא מתכוונת להסתובב בקניון ככה?!
"איך את מתכונת להסתובב בקניון ככה?" שאלתי אותה
ראיתי שאביב יושב בסלון
"נראה לך שהיא מסתובבת ככה בקניון? אני בא איתכן" אמר אביב.
גלגלתי עיניים .
"אתם כל כך דביקים" נאנחתי.
אגם נתנה לי מכה קטנה עם אחד הקביים.
"למה זה היה?!" התעצבנתי
אביב גיחך.
"מה אתה מגחך?!" קראתי
"אין לי זמן עכשיו שיר,אתן באות?" הוא אמר ופתח את הדלת
"באות" אמרתי וסגרתי את הדלת.
והלכנו לכיוון הקניון.

—

"אגם בואי נלך" התחנן אביב.
"אבל עוד לא קניתי שמלה" קראה אגם
אנחנו כבר שלוש שעות מסתובבים בקניון.
"אז מה יש פה?" שאל אביב והרים שקית עם שמלה קצרה ולבנה שאגם קנתה
"שמלה" ענתה אגם ללא הבנה
"יופי! אז למה את צריכה עוד אחת?" הוא שאל
"ואם יש פה שמלה יותר יפה?" ענתה אגם
"אבל למה את צריכה!?" התעצבן אביב
אגם כבר לא ענתה והשתדלה ללכת יותר מהר עם הקביים האלה שלה.
"תחזיקי רגע" אמר אביב ומסר לי שתי שקיות עם השמלות שלי ושל אגם
אביב התקדם לאגם
"למה עכשיו?" אמר אביב לאגם
"מה הבעיה שלך?" אמרה אגם
"אין לי בעיה" אמר אביב
"אז למה צעקת?" קראה אגם
"אני עייף" ענה אביב ונאנח
אגם חיבקה את אביב.
"ושלא תעז לצעוק עליי יותר בחיים" קראה אגם ונישקה את אביב.