היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 21-

עונה 2 פרק 21:

-נקודת מבט שיר-

אני ואופק היינו בטיילת,מול הים.
ראינו שהשקיעה מתחילה,זה הכי יפה.
"איזה יפה!" אמרתי בהתפעלות
אופק המהם בקולו.
לפתע הוא החזיק במותני וקירב אותי אליו,עוד יותר.
"אני אוהב אותך" הוא אמר
נשארתי במקומי.
עד עכשיו הוא לא אמר לי את זה.
"גם אני אוהבת אותך" לחשתי ולאחר מכן התנשקנו.
התנתקנו.
פנינו נשארו צמודים.
חייכתי.
הוא חייך.
"למה לקח לך כל כך הרבה זמן כדי להגיד לי את זה?" שאלתי
התרחקתי ממנו קצת,אך עדיין נשארנו מחובקים.
"לא יודע" הוא נאנח "לוקח לי זמן להגיד דברים" אמר ולא הסתכל עליי.
"העיקר שאמרת" חייכתי שוב.
הוא הסתכל עליי וחייך.
המשכנו לשבת שם.
"איזה כיף זה יום שישי בים" הוא אמר
"כן אה…" הסכמתי והסתכלתי על השקיעה שהתחילה.

הפלאפון שלי צלצל.
זאת הייתה אגם.
—
אני: "מה קורה?"
אגם: "מה קורה? מחר את באה איתנו לקניון,תביאי רגע את אופק" ביקשה
אני: "שנייה"

הבאתי לאופק את הפלאפון.
אופק: "058-573-584 (לא אמיתי)" אמר
לאחר כמה שניות הוא ניתק.
—
"מה היא רצתה?" שאלתי
"את המספר של אימא שלי" הוא ענה.
"למה?" שאלתי
"היא אמרה שהם רוצים שכולנו נעשה שבועות ביחד" הוא ענה .שוב.
"אה…." הבנתי
"אני מתה לזרוק על אגם ביצה ואז לראות את הפרצוף שלה" אמרתי
אופק צחק
"אני חושב שלא נשכח את עוד הרבה זמן" הוא אמר
"כן…" אמרתי
הסתכלתי על השעון.
השעה כמעט חמש וחצי.
קמתי.
"תכף חמש וחצי בוא" אמרתי לאופק.
כולנו שומרים שבת.
הוא קם גם והתחלנו ללכת לבית.
"אני חייבת לדחות עם אגם את הקניון.
יהיה לנו בקושי שעה להיות בקניון במוצאי שבת.לא נספיק לקנות כלום…
מזל שלא לומדים יום ראשון" אמרתי
"תתקשרי אליה" הציע אופק
"אוקיי" הסכמתי והוצאתי את הפלאפון מהכיס האחורי שלי.
התקשרתי אליה.
—
אני: "אגם?"
אגם: "מה?"
אני: "תקשיבי,יש מצב שאנחנו דוחות את הקניון ליום ראשון בבוקר?" שאלתי
אגם: "אה… בסדר,נראה לי…"
אני: "טוב,את באה לבית הכנסת?"
אגם: "נראה לי שכן,תבואי"
אני: "טוב,ביי"
אגם: "ביי" היא אמרה ואני ניתקתי את השיחה.
—
הגענו לבית של אופק.
"את באה לבית הכנסת?" שאל אופק
"אני חושבת שכן" עניתי
"טוב,אז נראה אותך בערב,ביי" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה.
"ביי" אמרתי והמשכתי לראות אותו מתקדם לביתו עד שהוא נעלם מטווח ראייתי.

—–
"שבת שלום,נסיך שלי" כרכתי את ידיי סביב צווארו ונישקתי אותו.
"שבת שלום אהבה שלי" הוא אמר כשהתנתקנו
"שבת שלום נסיך שלי" חיקתה אותי אגם ונישקה את אביב
"שבת שלום אהבה שלי" חיקה אביב את אופק לאחר שהם התנתקו
מאור ,ליאור ורועי צחקו.
"תרדו מזה,חיקויים זה לא הצד החזק שלכם" החזרתי להם
"מתמטיקה זה לא הצד החזק שלנו" החזירה אגם
"דברי בשם עצמך,אני בסדר בחשבון" קפץ אביב
"בטח…" אמרה אגם
"שקט" החזיר אביב
אגם גלגלה עיניים
"שמלה יפה" היא אמרה לי
"תודה,גם שלך" חייכתי
אני לבשתי שמלה שהחלק העליון שלה בצבע לבן והחלק התחתון בצבע שחור.
נקי וחלק.
הכי יפה!
אגם לבשה שמלה בצבע שמנת ארוכה שמגיעה עד הרצפה כמעט.
"אחמ אחמ ,מה איתי?!" קראה ליאור,עושה את עצמה נפגעת
"גם שלך יפה מה את קופצת?" אמרתי וכולם צחקו
לליאור גם הייתה שמלה יפה.
היא הייתה בצבע לבן,ארוכה כמו של אגם ולמטה היו פסים בצבע מוקה חלש חלש חלש.
"סליחה,מה איתנו?" קראו הבנים
"גם אתם יפים" נאנחתי
הם צחקו.
הבנים לבשו חולצות זהות בצבע לבן וג'ינס בצבע אפור כהה או שחור.
והלכנו כולנו לבית.