היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 20-

עונה 2 פרק 20:

-נקודת מבט ליאור-

כבר צהריים.
שיר ואופק הלכו ואביב ,ואגם בחדר של אגם,
מאור ואני בחדר של מאור.
מאור שוכב על המיטה שלו ואני סוג של-עליו.
פשוט ישבנו בשקט.
"איך בא לי כבר שיהיה חג שבועות,לזרוק על כולם מים" אמרתי בקול את המחשבה שלי.
מאור ליטף את שערי.
"עוד יומיים" אמר מאור
כן,עוד יומיים שבועות.
"כן…" מלמלתי
"הביאו כבר לאגם את הקביים?"הוספתי
"כן" ענה מאור
"עכשיו היא תוכל ללכת בלעדייך" צחקתי
"כן,אין ספק שאני אתגעגע לזה" אמר מאור בציניות.
צחקתי.
"אוךךך, אני מת על הצחוק הזה" אמר מאור וצבט את לחיי
"זה כאב" אמרתי
"בכיינית קטנה שלי" אמר מאור ונישק אותי נשיקה קצרה.
"תגידי ,את באמת סולחת לי" שאל מאור לפתע
מאיפה זה בא לו?
אני כבר שכחתי מזה.
"מאיפה זה בא לך עכשיו?" שאלתי " וכן,אני סולחת לך"
"אני אוהב אותך" אמר מאור
"גם אני אוהבת אותך" אמרתי בחיוך והתרוממתי למצב ישיבה.
מאור בא לנשק אותי, ובדיוק אז נפתחה הדלת.
נו,באמת….
אפילו להתנשק אי אפשר עם הילדה הזאת…
אביב נכנס ואז אגם,ביחד עם הקביים שלה.
"אוווווווווו" אמרה אגם והתיישבה על המיטה
"את תמיד חייבת להפריע,נכון?" נאנחתי
"מה אני אעשה?" היתממה אגם
"זה חלק ממנה" אמר אביב וצחק
"אל תתחיל איתי" אגם הזהירה אותו
"אני לא צריך" אמר אביב בחיוך
אגם גלגלה עיניים.
"אז מה? שבועות" אמרה אגם
"על מי זורקים ביצה הפעם?" הוסיפה אגם וחייכה חיוך זדוני
אחח,הילדה הזאת…
"בואו נזרוק על שיר ואופק ביחד" הצעתי
"שיר ואופק…" אמרה אגם בטון של חשיבה "נחמד"
"אחמ אחמ ,אתם מדברים על אחותי" אמר אביב
" ו…..?" אמרה אגם
אביב נעץ בה מבט.
"נו מה אכפת לך? בטח גם הם מתכננים משהו" אמרה אגם
"טוב…" הסכים אביב
"אחרי זה גם הולכים לגן שעשועים ואגם תבצע את פסטיבל זריקת הביצים המפורסם שלה" קרצתי "היא טובה בזה"
"מה שנכון ,נכון" אמרה אגם וצחקה
"אולי נהיה כלנו בערב שבועות ביחד,יהיה נחמד" הציעה אגם
"כולנו?" שאלתי "זה יהיה נחמד,אבל יש לך שולחן למאה אנשים?" שאלתי
"את עם ההגזמות שלך" נאנחה אגם "בשביל מה יש חצר?"
"בסדר" אמרתי "תשאלי את אימא שלך" הוספתי
"אל תדאגי לזה" חייכה אגם
"לא דואגת" חייכתי בחזרה
"את באה איתי מחר עם שיר לקניון? אני רוצה לקנות שמלה לבנה כזאת, חלקה" שאלה אגם
"טוב,בא לי גם משהו כזה" הסכמתי
"רק אל תיעלמו לנו עוד פעם" צחק אביב
"זה לא מצחיק,יכולנו למות" אמרה אגם
אביב הפסיק לצחוק.
"טוב אני הולכת לשאול את אימא,חכו רגע" אמרה אגם ויצאה מהחדר

"היא מסכימה,היא אמרה שהיא תתקשר להורים של כולם,חוץ מאופק,צריך לתת לה את המספר" אמרה אגם וחזרה לשבת על המיטה
"חכו,אני מתקשרת לשיר,היא עם אופק נכון?" שאלה
אביב הנהן בראשו.
היא התקשרה לשיר.
—
"מה קורה? מחר את באה איתנו לקניון,תביאי רגע את אופק" ביקשה
היא חיכתה כמה שניות.
"אני צריכה שתביא לי את המספר של ההורים שלך,אנחנו רוצים לעשות שבועות ביחד" אמרה.
"חכה שנייה" אמרה מיד והורידה את הפלאפון מאוזנה.
"058-573-584 (לא אמיתי)" אמרה וכתבה בפלאפון
"טוב,תודה,יאלה,ביי" אמרה וניתקה את השיחה
—
"זה רק אני או שאף אחד לא מנתק שיחה בלי להגיד 'יאלה' לפני ה- 'ביי '?" צחקתי.
כולם צחקו
"מה את צוחקת עליי?" אמרה אגם בנפגעות מזויפת
"לא צוחקת חיים שלי" אמרתי וחיבקתי אותה
היא התעסקה בפלאפון שלה לרגע.
"שלחתי לאימא את המספר של אימא של אופק" אמרה אגם והכניסה את הפלאפון לכיס האחורי שלה.
"היא בבית הזה לא בחוץ לארץ" צחק אביב
"אין לי כוח לרדת סתם,לך תדע אם אני אפול במדרגות" אמרה אגם
"תראה על מה היא מדברת" אמר אביב למאור.
מאור צקצק בלשונו.
"עצלנית זאתי" אמר
"מי שמדבר" אגם לא נשארה חייבת
"אוי שקט" אמר מאור
"טוב" אמרה אגם
"מה השעה?" שאלתי
אגם הסתכלה בפלאפון שלה,
16:44" אמרה
"טוב,נראה לי אני הולכת הביתה" אמרתי
"לא למה? תישארי עוד קצת" אמר מאור
"היום יום שישי" הזכרתי לו
"טוב…" אמר מאור בביאוס
"נראה לי שגם אני אלך" אמר אביב וקם מהמיטה.
אחריו קמתי גם אני.
"ביי" אמרתי ונישקתי את מאור נשיקה קצרה.
לאחר מכן חיבקתי את אגם.
אביב נישק את אגם וירד איתי למטה.
"ביי" אמרנו לאימא של מאור ואגם והלכנו לבית.