היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 7-

עונה 2 פרק 7:

-נקודת מבט ליאור-

יצאנו לחצר וחיכינו לשיר.
חיכינו רבע שעה,עשרים דקות אפילו חצי שעה והיא לא באה
מה נסגר איתה?!
היא אמרה שהיא תכף באה וכבר עברה חצי שעה!
"נו,מה נסגר איתה?" אמרה אגם
"כן,היא אמרה שהיא תכף באה…" הסכמתי
"טוב מה,אתן רוצות להלחיץ אותי?!" אמר אביב בלחץ
"בואו נתקשר אליה…" הצעתי והתקשרתי לשיר.
'טו..טו…טו…' שמעתי את הפלאפון,היא לא עונה…,זה מתחיל להלחיץ אותי…
ניסיתי והתקשרתי אליה שוב,אפילו 5 פעמים,אבל לשווא ,היא לא עונה…
"היא לא עונה" הודעתי ושמתי את הפלאפון על השולחן שלידנו
"אימא…" מלמלה אגם
אביב נראה לחוץ.
"חכו,אני מתקשר אליה" אמר אביב והתקשר אליה
"היא עוד פעם לא עונה…" הוא אמר,ראו עליו שהוא מתחיל להיות לחוץ באמת.
"תתקשר לאופק" הצעתי
אביב התקשר לאופק ולאחר כמה שניות אמר:
"הוא גם לא עונה"
"וואי,מה קרה להם?" אמרה אגם בפחד
"אין לי מושג…,לאיפה הם הלכו?" שאל אביב
"ליד הקניון שמה…" עניתי
"וואי אבל זה קרוב…" אמרה אגם
אביב הנהן
"רועי,מישהו דיבר איתך?" שאלתי את רועי שהתקדם לעברנו
"תגדירי 'מישהו' " ביקש רועי
"אופק או… שיר" עניתי
הוא הניד את ראשו לשלילה והתיישב לידנו
העסק מתחיל להדאיג…
"אולי נלך לחפש אותם?" הצעתי
"עכשיו לילה,לכי תדעי איפה הם" ענה אביב
"בואו נחפש ליד הקניון,זה קרוב" אמרה אגם
"טוב…" ענה אביב וקם.
אני,אגם ורועי קמנו מיד אחריו
"יאלה,הולכים?" שאלה אגם
"חכו לי ליד הדלת,שנייה אני באה" אמרתי ורצתי לחדרי.
לקחתי את התיק הקטן שלי וירדתי בחזרה למטבח.
"מה את עושה?" אגם שאלה כשראתה אותי מכניסה בקבוק מים וחטיפים לתוך התיק
"למקרה שנהיה רעבים" אמרתי בהיתממות ופתחתי את הדלת
"טוב…" אמרה אגם ונאנחה
"אה,מאור גם בא" הוסיפה כשיצאנו לבחוץ וראיתי את מאור
"צודקת מאור גמבה וגמבה זה מגעיל" אמרתי ועשיתי פרצוף נגעל.
אגם התחילה לצחוק
"יופי יופי ,תצחקו עליי" אמר מאור
"מה לקחת קשה,גמבה זה מגעיל" אמרה אגם
"בסדר בסדר" הוא אמר בציניות ויצאנו לכיוון הקניון
—
"אז למה התכנסנו כאן?" שאל מאור תוך כדי הליכה
"אגם לא אמרה לך?" שאלתי
מרוב דאגה כבר לא התעלמתי ממאור…
"עכשיו את מדברת איתי?" שאל מאור וחייך חיוך קטן
"תירגע,זה רק מתוך דאגה" עניתי
"נו" הוספתי
"לא" הוא ענה
"שיר ואופק לא עונים לנו" אמרתי
"בשביל זה הבאתם אותי לפה?" קרא מאור
"מה אתה רוצה,היא הייתה אמורה לבוא לפני שעה ומשהו" עניתי
"ושתיהם לא עונים" הוסיפה אגם
"טוב…" אמר מאור ונאנח
"מעניין מה קורה איתם…" אמרתי
"רק אלוקים יודע" אמר אביב
"נכון" הסכימה איתו אגם והמשכנו ללכת
—
אנחנו כבר איזה מאה שנה מסתובבים בקניון ואין לשניהם שום זכר…
"אני הולכת לשירותים שנייה" אמרתי
"אני באה איתך" אמרה אגם והצטרפה אליי
"חכו אנחנו גם באים" אמרו אביב,מאור ורועי
"טוב" אמרתי והלכנו לשירותים.
כמובן שירותי בנים ובנות בנפרד…
אני נכנסתי לשירותים ואגם גם
לאחר כמה דקות יצאתי וראיתי את אגם עומדת בהלם ומסתכלת לתוך איזה תא שירותים שהיה פתוח.
"הכל בסדר?" שאלתי ושטפתי ידיים
היא בלעה את רוקה ואמרה בקושי:"לא"
"מה?" שאלתי והתקדמתי לצידה של אגם
מצידה ראיתי רגליים של ילדה מונחות על הרצפה,מוזר…
התקדמתי קצת צמוד לאגם וראיתי את כל גופה.
הרגליים,הידיים,הבטן ואז הראש ,העיניים שלה היו עצומות.
רגע,זאת לא שיר?!