היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 1-

עונה 2 פרק 1:

-נקודת מבט מאור-

לאחר שסיימתי לנקות עליתי לאוטובוס ,התיישבתי ליד אביב שהחליף מקום עם ליאור,בטח היא מה זה עצבנית עליי…זה לא יהיה קל הפעם…,והלכתי לישון.
נסענו חזרה הביתה.
אני מת להיות עכשיו בבית!,בטח גם ליאור,להיות בחדר ולקבור את הראש בכרית ולבכות…
—–
כשקמתי כבר היינו בכניסה לתל-אביב,ראיתי שכולם ערים וליאור ואגם מדברות וליאור בוכה בקטנה,מה יובל הזאת עשתה!, בא לי להרוג אותה
ברקע השכבה שלנו שרה את השיר 'כשאת אינך' של אייל גולן

כמה השיר הזה מתאים לי עכשיו….
התחלתי לשיר אותו גם.
" 'איך אהבתי אותך כמו עיוור משוגע,
מהרגע שבו כף ידך בי נגעה,
הבטחת לי שיחד נבנה כאן עתיד,
ועכשיו אין כבר מה להגיד…' "
"כמה השיר הזה מתאים לך עכשיו…" אמר לי אביב,וואלה,הילד הזה כמו אגם,אומר את המחשבות שלך…
"בגלל זה שרתי אותו" אמרתי לאביב בחזרה
"אני לא חושב שהיא תיסלח לך כל כך מהר…" לחש לי אביב,נאנחתי
"מה אני אעשה…זה היובל האת,אוף!" אמרתי
"אה נזכרתי…,תגיד,היא באמת אוהבת אותך?" אמר אביב בפליאה
"אני לא מאמין לה…" אמרתי לאביב
"כן,זה לא הגיוני שפתאום היא אוהבת אותך…." אמר אביב,ספק לי ,ספק לעצמו…
ירדנו מהאוטובוס ,לקחנו את המזוודות וכל הדברים האלה והתאספנו כדי ללכת לבתים שלנו.
ההורים שלנו בעבודה דווקא היום בערב! מצאו להם זמן…
ליאור הייתה צמודה לאגם ושיר ושלושתן היו קצת יתר מרוחקות מאשר האחרים,טוב אפשר להבין את זה,ליאור נפגעה ממני….
"לא היה טיול משהו" אמר אביב
"כן אה…" אמרה אגם
"צודקים…" אמרה שיר
"באמת לא משהו" אמר אופק
"טוב הבנו…" אמר רועי ברמיזה שהוא רצה ללכת לבית כבר
"מה אתה לחוץ…" אמר אביב
"לא לחוץ" אמר רועי
"יאלה,לבית!" קראתי והתחלנו ללכת לבית.
—–

כשהגעתי לבית ההורים שלי כמובן לא היו בבית,אז יצא שרק אני ואגם בבית…
זרקתי את התיק והמזוודה בכניסה לבית ועליתי מהר לחדרי.
"מה קרה?" שאלה/צעקה אגם ,עלתה אחרי ונכנסה לחדרי
"מה קרה באמת?" עניתי לה בשאלה "אבל זה לא קשור…"
"טוב…" היא אמרה "רוצה לאכול משהו?" היא שאלה
"לא…" אמרתי וסימנתי לה שאני רוצה להיות לבד והיא יצאה.
שכבתי על המיטה שלי וחשבתי על ליאור ויובל.
היו לי הרבה שאלות לשאול…
למה יובל הייתה חייבת להרוס את זה?
היא באמת אוהבת אותי?
מה הקטע שלה?
מה ליאור חושת עליי עכשיו?
היא תסלח לי?
—
אני חייב לדעת אם יובל אוהבת אותי…למרות שאני חושב שלא….
אם היא לא אוהבת אותי,רוב הסיכויים שהיא סתם עושה לליאור בכוונה, כדי לעצבן אותה…
ותוך כדי שחשבתי על הדברים האלה,נרדמתי…

-בוקר-

קמתי. השעה -10:00, היום יש חופש בגלל הטיול,מה הקטע של חופש אחרי טיול,שטיול זה חופש? אין לי מושג אבל אין לי גם התנגדות לזה…☺☺☺
גם עכשיו נשארתי עם המחשבות שחשבתי אתמול בערב.לפני שנרדמתי….
האם יובל אוהבת אותי או לא?
האם ליאור תסלח לי בסופו של דבר?
אני לא יודע…
ירדתי למטבח וראיתי שאביב ואגם מתנשקים.
הדבר הראשון שחשבתי עליו זה ליאור ויובל כמובן.
שחזרתי את הנשיקה עם יובל וכשאני וליאור התנשקנו אחרי שליאור התעקשה לנקות לי את החולצה.
כשראיתי שאביב ואגם מתנשקים התגעגתי יותר לנשיקות,של ליאור ממש לא לשל יובל ,ועלו לי דמעות בעיניים.
אביב ואגם ראו שיש לי דמעות בעיניים ,התנתקו אחד מהשניה והביטו בי.
"בוקר טוב,מה הבעיה?!" קראתי שהם הסתכלו עליי איזה חצי דקה בלי לדבר והם צחקו בקטנה…
"בוקר טוב וסליחה על ה…זה.." אמרה אגם והשפילה את מבטה.
"לא נורא…" שיקרתי ולקחתי שוקו מהמקרר ושתיתי, זה לא פייר שבגלל שהם מתנשקים וזה מזכיר לי את ליאור,שבינתיים לא סלחה לי, הם לא יתנשקו בנוכחותי…
"שקרן" אמרה אגם שהייתה מאחורי במפתיע וגרמה לי לירוק את כל השוקו על הצפה,בגלל שהיא הפתיעה אותי….
"איכס! יא מגעיל,למה?!" קראה אגם,כאילו היא לא יודעת שהיא הפתיעה אותי, ואביב רק צחק….
"כאילו שאת לא יודעת,עכשיו תנקי את זה" אמרתי ולקחתי שוקו חדש.
"למה?!" קראה שוב אגם
"ככה!" חיקיתי את אגם וישבתי על הספה ליד אביב שעדיין צחק.
"מה אתה צוחק בוא תעזור לי!" צעקה אגם לאביב
"אני לא בא ,אני רץ" אמר אביב בציניות וצחק עוד יותר
אגם נעצה בו מבט והוא ישר קם לעזור לה,אח…הוא הרג אותי ☺☺☺

-נקודת מבט אגם-

נעצתי באביב מבט והוא ישר קם ועזר לי.
אחרי שחזרנו הלכנו לשבת עם מאור בסלון עד שאמרתי להם שאני הולכת להתארגן.
קבעתי עם שיר שנלך היום לליאור.
עליתי לחדרי ושמתי שמלה קצרה בצבע תכלת /טורקיז ונעלי עקב קטן כזה באותו צבע והתאפרתי עדין,פיזרתי את השיער והלכתי לבית של ליאור עם שיר.