הטירה המכושפת פרק 2

" הצילו! הצילו!" צעק ג'קסון בכוח.
" זה לא יעזור לך, הקירות אטומים לרעש!" וויליאם דיבר בטון גבוה ומפחיד.
" עכשיו אני עומד לכרות את ראשך, ולתלות אותו באוסף הראשים שלי!" המשיך.
" לא! לא! שמישהו יעזור לי!" ג'קסון מלמל בחוסר אונים.
פתאום, רעש חזק מילא את המקום. זו הייתה אמו של ג'קסון ששברה את הדלת.
" אמא?! מה את עושה כאן?" ג'קסון שאל בחוסר הבנה.
" מצילה אותך מידי הרשע הזה" השיבה.
" איך ידעת אבל שאני פה?" שאל.
" אין זמן לשאלות! אספר לך בבית- אם יתמזל מזלנו ולא נמות" דיברה מהר.
" אתם לא תלכו לשום מקום, כל עוד אני כאן!" אמר וויליאם.
הוא רץ לעברם, כאשר בידו סכין גדולה משויפת.
אמו של ג'קסון בעטה בוויליאם בעיטה כזאת חזקה, עד שהוא עף לקצה השני של החדר.
היא ברחה עם ג'קסון לעבר ביתם.
" לא, לא, לא! אל תדאגו, יום אחד אני אתפוס אתכם! יש לי מקום על הקיר לעוד שני ראשים!" צעק לעברם.
כאשר הגיעו לביתם, שאלה אמו של ג'קסון כאשר היא מתנשפת בכבדות: "מה עשית בטירה?".
ג'קסון השיב לה: "כאשר פתחת את הדלת, חטפו אותי והכניסו אותי לתוך שק."
" דרך אגב, איך ידעת שאני שם דווקא, ומאיפה את מכירה את האיש ההוא?!" שאל ג'קסון.
" זהו סיפור ארוך. פעם הוא היה השכן שלנו, עוד לפני שנולדת.
כולם חשבו שבגלל שהוא חי בטירה, הוא מוזר ולא שפוי. האיש נעלב, אבל לא סתם נעלב. הוא נעלב כל כך, עד שכאשר שמע אותם ממשיכים ולא מפסיקים, הוא החליט לנקום בהם ולערוף את ראשם. יום אחד הוא שלח את משרתיו שיחטפו את האנשים שלעגו לו ויביאו אותם אליו.
הוא עבר אחד אחד עם הסכין ותלה את הראשים בחדר שלו על הקיר. האיש נעלם וכיום אף אחד לא מתקרב לטירה, אך חוששים שהוא עדיין נמצא בה וחוטף אנשים כדי לתלות את ראשם. למזלנו ניצלנו מידיו של הנבל הזה.".
" אבל איך הוא לא חטף אותך?" ג'קסון היה מופתע.
"אותי הוא לא חטף בגלל ש.. ש…" היא החלה לגמגם, ולאחר מכן המשיכה: "בגלל שאני הייתי אחת ממשרתיו!"…