הטיסה לעבר

"אמממ… סלחי לי"
"מה? אה, קוראים לי רוז"
"רוז, את יודעת איך קוראים למורה לאנגלית? "
"לא. לא ממש… "
"אוקיי. אז אני אשאל מישהו אחר… "
"היי, רגע! אם אתה רוצה לדעת מידע על מורים לך למארק בראון. הוא יודע הכל על כל המורים. משם פרטי ועד תאריכי הלידה של ההורים של אותו מורה. הוא יודע ה כ ל על מורים: תאריכי לידה, מספר ילדים, תאריכי חתונה, פרטים על האחים וההורים של המורים… כל מה שתרצה-או לא תרצה- לדעת.
"יש אנשים שאוספים קומיקסים, בולים, בובות, פסלונים. לא הוא. הוא אוסף מידע על מורים"
"או קיי… את לא חושבת שזה דרמתי מדי? "
"כן כנראה… אני פשוט רוצה להיות הקריינית הזאת של הסרטים. כמו 'מר קולנוע'"
"טוב, בהצלחה. ותודה"
"היי רגע, תלמיד חדש! "רוז קראה אחריו כשנה ללכת
"מייג'ור"
"מייג'ור מארק נמצא ליד חדר מחשבים. בכל אופן שם ראיתי אותו "
מייג'ור הנהג והלך לחדר המחשבים
"היי אתה מארק בראון?" מייג'ור פנה לנער שעמד שם
"מייג'ור! "קרא הנער בשמחה וחייך אל מייג'ור.
ואז פתאום החיוך נמחק מפניו.
"כן, אני מארק. מי אתה? " אמר מארק
"מייג'ור. הרגע אמרת בעצמך. איך ידעת איך קוראים לי? " שאל מייג'ור בתדהמה.
"לא ידעתי. למה אתה חושב שידעתי? "
"אההה.לא חשבתי…" זה נראה לו מוזר אבל הוא שתק
"מה רצית? "שאל מארק. למרות היותו בן 16וחצי הוא נראה בוגר יותר. אולי כי היה זקוף ובטוח בעצמו
"איך קוראים למורה לאנגלית? "
"מר דרייק. למה אתה שואל? "
"סתם. אין סיבה. "
"אוקיי… אז ביי" אמר מארק ונכנס לחדר המחשבים