הטוב הרע ומה שבינהם פרק 1 ואחריו הרשמה-נמחק לי פעם שנייה שאני כותבת

אני יושבת על עץ ומסתכלת סביבי,השמש מסנוורת והיום נעים אני נמצאת ביער,אני צוחקת ומתנוענעת ביחד עם העלים,"בר"מישהו קורא לי,אני שומעת צחוק מתגלגל של ילדה מאושרת,
אני פוקחת את העיניים ומסתכלת סביבי,מיטה עם שמיכה נקייה ורצפה חלקה
אני שומעת קולות מהמסדרון ואני מנסה לצוטט:
"שנודיע למשפחה?,היא בתרדמת כבר 3 שבועות.."אומרת מישהי
"הייתי מודיעה בשמחה אם היינו יודעים מי המשפחה,אנחנו רק יודעים שהשם שלה הוא בר ושהיא בת 15 וחצי"אומרת אישה אחרת
אני שומעת צעדים וסוגרת את העיניים,לא מספיק מהר
"אל תדאגי,אני לא יפגע בך"היא אומרת,אני מציצה מבין העיניים ומסתכל עליה,שיער שחור עיינים כחולות ומשקפיים חמודים על אפה
"השם שלי הוא מר,אני רופאה,את בבית החולים יש לי כמה שאלות לשאול אותך זה בסדר?"
"כן"אני עונה בקול מעט צרוד
"אוקי אז ככה,אם תרגישי לא נעים אז תגידי לי:
מה השם שלך?
"בר"
שם משפחה?
אני מחטטת במוחי לחיפוש אחר התשובה,אך בכל פעם שאני מתחילה אולי לעלות על קצה חוט זה נשכח
"אני לא זוכרת"
גיל?
""16?"ניחשתי
מר(הרופאה) רשמה דברים במחברתה
שנאתי את תחושת ההמתנה הזאת הנמשכת כאילו נצח,תפסתי בידית של המיטה ואחזתי בה חזק
"אוקי אז ככה,יש לך בעיית זיכרון…"
"בעית זיכרון?!?"קטעתי אותה באמצע
"כן,אקח קצת זמן עד שתזכרי בהכול,אני וכל בית החולים הזה נעשה ככל שביכולתנו בשביל לעזור לך להיזכר"מר אומרת ומושיטה לי מראה
אני מסתכלת במראה,נערה בעלת שיער חום יפיפה וארוך ועיניים ירוקות זוהרות מביטות בי במראה.
"אני יכולה לשמור את זה?"אני שואלת בחשש,הדמות הזאת הייתה חדשה לי
"כן בטח"
ופתאום אני מרגישה כזה כעס,אקח לך זמן להיזכר!?!?!?יכול ליהיות שאני לעולם לא יזכר!והיא לא עוזרת!
אי מהדקת את אחיזתי בידית הפלדה של המיטה אשר נבנתה כנראה למקרים קשים,אני מנסה להסתיר את כעסי ושמה חיוך על פני
"טוב אז אני ישאיר אותך לבד,כשתרגישי שאת מוכנה,יש לנו פה תיכון…"מר אומרת ויוצאת מהחדר
אני מורידה את ידית מידית הפלדה ורואה שהיא מקומטת,עם סימנים ברורים של ידי …..
המשך יבוא?