החממה – וכנס המנהיגים בלונדון – פרק 1 – חלק א'

"אלה לי!,אלפי! – ארוחת בוקר בואו!." קראה נעמי, אמא של אלה – לי ואלפי.
"אני באה אני רק מסיימת את השיר!" – פינק פלויד, אחד הלהקות ש -ללי אוהבת.
"ואני עוד סל אחרון ודי!" – אלפי כבר מתאמן לשנה הבאה.
"אלפי אתה בא?" שאל גורי – אבא של אלה- לי ואלפי.
"אלה לי בואי כבר!" – דרשה נעמי בחוסר סבלנות.
"אני באה, אני באה" אמרה אלה לי.
"וסל אחרון ו…. די!" אמר אלפי וסיים עם הכדורסל לבוקר זה.
"סוף סוף! – מתחילים כמשפחה אחת, מאוחדת ומיוחדת." אמרה נעמי בקולות שמחה.
"נו? איפה החביתה?" שאל אלפי בקולות רעב.
"הנה, הנה, אל תתנפלו רק!." – אמר גורי.
"נו אלה לי, מה את אומרת?" – שאלה נעמי.
"על מה?" שאלה אלה לי.
"על מה שאמרתי לך אתמול בערב, וגם שאלת אותי למה אני מדברת עם לואיס באמצע החופש?" אמרה נעמי בקולות שאלה.
"אההה, על זה? – לא באלי על זה כל כך." אמרה ללי.
"על מה אמא?" שאל אלפי.
"עזוב נו, זה לא משנה…" אמרה אלה לי.
"נו על מה?"
"על איזה כנס מנהיגים בלונדון שלואיס בחר 10 תלמידים מ"החממה"
כדי שייצגו אותנו בכנס בלונדון. – אהה וגם אתה שם!" אמרה נעמי בקולות שמחה.
"את מי הוא בחר חוץ מאיתנו?" שאלה אלה לי.
"את דינה,מתי,דניאל,יפתח,אלונה,סופי,ונטלי.:"
"יופי, לפחות איימי לא שם" – אמרה אלה לי בקול נמוך וחלש.
"אההה, וגם איימי תהייה שם".
"אוף… היית חייבת להגיד אותה? – עד שהשתכנעתי, כבר לא בא לי לטוס לשם."