החיים שלי פרק 13-14

״שמעת את אדי אומר מי הן הנבחרות שלו?״ שאלה סאם. 
״ברנדה אלייאן, מיילי ת׳ור, מונה קראביץ׳, לייזה מונלי, אמילי ואן המבורג, שונה איילין, מדיסון לונג, ו…סאם טרסקוט״ אמר אוסטין.
״סאם אל תדאג…״ אמרה דונה. 
״אוסטין שמעת מה אדי באמת עושה לנבחרות האלה?״ קטעה סאם את דונה. 
״לא. שמעי אני חייב לנתק אני אדבר איתך אחר כך טוב ?״ אמר. 
״כן, ביי״ אמרה סאם. 
•~• כעבור שבועיים •~•
דונה כבר בחודש התשיעי, היא אמורה ללדת כל רגע !! עוד 3 ימים היום הולדת שלה.
סאם עוד חוששת, מפחדת ועצובה. אבל היא מראה לסביבה שהיא בסדר. 
אף אחד עוד לא שמע מג׳קי. 
״ניסית?״ שאלה דונה. 
״לא, זה דיי מוזר.״ אמרה סאם. 
״היא לא עונה לטלפון שלה וההורים שלה לא יודעים מה הולך איתה! זה דיי מוזר אס.״ אמרה דונה.
״למזלינו אני יודעת איך אפשר לאתר אותה. למדתי איך עושים את זה אני רק יפעיל את פרוטוקול סטומר…״
״מה?״
״זאת תוכנה לאיתור טלפונים ניידים. הנה, צריך רק להקיש את המספר של ג׳קי.״ 
״הנה תקלידי… 051…600…163…1851״ אמרה דונה. 
״הנה! היא בפארק נה !! זה שעה נסיעה״ אמרה סאם. 
הבנות הגיעו לפארק, אך לא ראו את ג׳קי. 
״חכי סאם אני יתקשר אליה״ אמרה דונה. 
הם שמעו צלצול, וידעו שהיא בסביבה. 
״זה מגיע מפה…בואי״ אמרה סאם. הצלצול הגיע ממקום מרוחק יותר, בודד יותר. דונה נשענה על עץ אלון גבוה, ונפתח מקום באדמה. 
״מה זה לעזאזל?!״ אמרה דונה.
״אני לא יודעת אבל…רגע! הצלצול…מגיע מכאן. אני נכנסת.״ אמרה סאם. 
דונה נשארה לבדה, פוחדת. 
״תרגעי דונה… אמא תמיד אומרת שאם אני מפוחדת אז שאני ישרוק…״ אמרה דונה לעצמה. היא שרקה לעצמה מנגינה וראתה משהו עולה מן הפתח. 
פרק 13-
״סאם?״ אמרה דונה. 
״תעזרי לי.״ אמרה סאם. 
״מצאת את ג׳קי?״ שאלה דונה. 
״לא…אבל כן מצאתי את הטלפון שלה. זאת אומרת שאין לנו שום דרך למצוא אותה״ אמרה סאם. 
״בואי נתפוס מונית ונלך הביתה״ אמרה דונה. 
״מוניית !!״ צרחה סאם.
הגיעה המונית ודונה וסאם עלו עליה.
״סוף סוף ללכת הביתה! מחר אנחנו נזמין חוקרים לחפש את ג׳ק…״ אמרה סאם. 
״ג׳קי? מה קרה למה את לא מסיימת משפט?״ אמרה דונה.
״הנהג הזה לבוש כולו שחור והוא רעול פנים!״ שלחה סאם הודעה לדונה.
״כל הכבוד״ אמר האיש המסתורי. ״עליתם עליי״ הוא הוסיף.
שתיהן עשר פתחו את הדלת ורצו. 
״רגע אני רוצה לברר מי זה אדי!!״ אמרה סאם. 
״את מטורפת בואי כבר!״ אמרה דונה.
המונית נסעה, והבנות חזרו הבייתה.
*•* כעבור יומיים •*•
״נכון שזה היה כיף ללכת קצת לשופינג?״ אמרה סאם.
״כן זה מאוד כיף״ אמרה דונה. 
״יש מצב אני יכולה לבוא לבית שלך לדקה? אני ממש חייבת לשירותים והבית שלך יותר קרוב״ אמרה סאם.
״כן בטח״ השיבה דונה. 
סאם צריכה לקחת את דונה למסיבת ההפתעה שלה בביתה. 
נקודת המבט של דונה:
הגענו לביתי וצלצלתי בדלת.
נכנסתי לביתי ואז… 
״הפתעה!״ אמרו כולם.
״יואו…תודה…״ אמרתי.
״מזל טוב אהובתי״ בא אריק ואמר.
״אני אוהבת אותך״ אמרתי ונישקתי אותו. 
״אח…״ אמרתי והרגשתי משהו בבטן.
״מה קרה?״ נלחצה סאם.
״לא כלום…אחחחח!״ אמרתי והתחזקו הכאבים.
״אני חושבת שאת יולדת! בואי לבית החולים!!״ אמרה מידג׳ (אמא של דונה).
נסעתי באוטו עם הוריי סאם ואריק. 
״כואאאאב ליייייי!״ צרחתי. אין להסביר את הכאב הזה, כאילו אני עמדתי להתפוצץ.
״תרגעי מאמי…אני איתך…אל תשכחי״ אמר אריק והחזיק את ידי.
״אני תמיד איתך אנחנו חברות מאז שאני זוכרת עצמי! עוד מהגן את זוכרת את נינה הגננת עם המסטיק? את זוכרת איך זרקנו עליה את כל הצעצועים ובסוף אמרנו שאנחנו לא אשמות? זוכרת שאני את וג׳קי העלנו לגן מחזמר של שלושת המוסקטרים וכולם צחקו? אני תמיד יהיה איתך״ אמרה סאם ואחזה בידיי.
החלתי לבכות, הכאבים התחזקו ונהייה לי חם, הרגשתי כמו בגיהינום. הגענו לבית החולים.