החיים שלי-פרק 1

"זה היום האחרון של החופש מחר בית ספר. אמרה ג'סיקה ששכבה במיטתה ושקעה במחשבות על מחר, מה יהיה,מה יקרה והשאלה החשובה, האם אני יתגבר? ולבסוף נרדמה.
-בוקר-
ג'סיקה קמה,"היום הראשון בבית ספר יהיה שונה, זה חייב להיות! אני יחייך וזה יהיה אמין. החיוך יגיד,אני כבר לא ילדה קטנה ועצובה שאיבדה את ההורים שלה, אני יתחיל מחדש, אני יהיה מישהי שונה, זאת הדרך היחידה שלי להצליח להתגבר על הוריי,ולחזור לבית ספר." אמרה ג'סיקה.
"ג'סיקה את קמת?" שאלה דודתה של ג'סיקה. "כן" עניתי לה. "בואו לאכול" אמרו הדוד והדודה.
"אני תכף באה" היא אמרה. לבשתי את מדי בית הספר, סירקתי את השיער שלי ולקחתי את התיק והלכתי למטה, ישר אכלתי, ואכלתי מהר! בגלל שלא רציתי שדודה שלי תשאל "איך את מרגישה?" "את בסדר?" וישר הלכתי לבית ספר.
זאת שנה ראשונה שלי בתיכון, אני מקווה שיהיו לי חברות (כי היא ביישנית) פתאום אני רואה חתול רץ לכביש ישר רצתי ועצרתי את המכונית, מהצד השני נסע אופנוע ו…
"ג'סיקה!?" אמרה הדודה. "איפה אני? מה קרה לי?"שאלה ג'סיקה. "אנחנו בבית חולים" אמרה הדודה. "כואב לי!" אמרה ג'סיקה בבכי. "את תצטרכי להישאר פה חודשיים!" אמר הרופא. "חודשיים?" אמרה ג'סיקה בבהלה.
-אחרי חודשיים-
ג'סיקה חזרה לבית מהבית חולים, והייתה צריכה להתארגן לבית ספר לבשה את מדיה סירקה את שיערה הארוך, היא אכלה במהירות ויצאה לכיוון בית הספר. לאחר כמה דקות הגיעה ג'סיקה לבית ספר, ופתאום ראתה שלכולם כבר יש חברים, ושהיא לא תוכל להשתלב יותר. היא הלכה ונכנסה לכיתה, "מי זו?" כולם התלחששו. "אני ג'ס…" התחלתי להגיד והם הלכו, זה לא עניין אותם, הם אפילו לא התייחסו אליי."הנה הם!" כל הילדים בכיתה צעקו, והסתכלו בחלון. הלכתי גם להסתכל מהחלון הם היו שתי ילדים חתיכים ומאוד פופולריים! הם היו כמו השמש .הם עלו לכיתה הם היו חתיכים! אחד שקוראים לו גיא שהוא היה בחור מאוד חכם ונחמד. והבחור השני הוא טאו הוא נראה כמו דוגמן.
הם לא ידעו שאני בכלל קיימת! השיעור התחיל ישבתי בשורה האחרונה, הסתכלתי על כולם, הם היו כל כך מגובשים ואני הייתי לבד! אפילו חברה אחת לא הייתה לי.
הייתי כל כך עצובה, זאת אשמתי שלא יכולתי להגיד כלום! אף אחד לא שם לב אליי.
הצלצול נשמע! ישר רצתי הביתה, "אני בבית!" אמרתי. אבל נזכרתי דוד ודודה עובדים.
המשך יבוא…