החיים שלי. פרק 1+2 !

זה היה יום רגיל . שוב פעם לחייך חיוך מזויף , שוב פעם להעמיד פנים שהכל בסדר , שוב
פעם לבחור חולצה בידיעה שהיא לא נראית עליי טוב. שלום ,
אני סאם טרסקוט , בת 16 מניו יורק . יש לי רק שתי חברות טובות , ג׳קי ודונה . כ
ל השאר ? ממש לא. אני אוהבת בסתר במישהו מהכיתה , סטיבן הייד . אני עובדת בפיצרייה השכונתית .
החיים שלי בזבל . תכף תדעו למה .
——
נכנסתי לכיתה , באיחור כמו תמיד .
״גברת טרסקוט שבי בבקשה !״ צעקה המורה . כבר שמעתי את הלחשושים מצד הבנים .

״הנה באה הפרחה״
״איך היא חשה את עצמה״
״אני יכול להרביץ לה נשבע לך!!״
ועוד כאלה …
״דיי דיי לדבר. היום , המפקח יגיע. אז אני מבקשת כבר מעכשיו , לכבות טלפונים סלולריים ,
להתנהג יפה וברנדה תעלי טיפה את החולצה בבקשה זה בית ספר למען השם לא חוף הים !!״ אמרה המורה .
ברנדה היא מלכת השכבה , אחריה היא גוררת את מישל וליהיא שהם השפוטות שלה , והם גוררות את כל הבנים , ואת כל הכיתה בקיצור .
אני הייתי החברה של דילן , עד שהוא בגד בי עם ברנדה . וזהו מאז ? מצבי החברתי רק התרושש יותר ויותר .
ללא ג׳קי ודונה , הייתי כבר מזמן מתאבדת או משהו . אני במשקל 32 וגובה 1.65 . אני רזה בטירוף.
אני בלונדינית טבעי . מוזיקה ואופנה זה החיים שלי . אני לא אוהבת לאכול הרבה .
זה הכל בקיצור . ״זאת! את זאת אני הכי אוהבת !!!״ אמרה ג׳קי. ג׳קי היא האופנתית , היא עשירה ,
לפעמים היא יכולה להיות מעצבנת אבל איר כך היא מבקשת סליחה על זה.
״זה רק שמלה לנשף״ השיבה דונה . דונה היא ההפך הגמור מג׳קי . היא פמיניסטית ולא כל כך אכפת לה מה שיקי ומה לא יותר מידי .
״דונה צודקת . בכל מקרה תודה אבל אני לא רוצה ללכת ״ אמרתי .
״סאם תלכי זה נשף האביב תפספסי אותו בגלל פאקינג ברנדה ?״ אמרה דונה
״זה לא בגללה ולא בגלל דילן . א׳ אין לי בן זוג ב׳ אני לא בדיוק הבחורה שכולם רוצים להיות איתה או לדבר איתה ואתם תהיו עם מייק ואריק . אתם פשוט לא מבינות את זה .״
השבתי. הם שתקו. ״נו .. יהיה כיף …״ אמרה ג׳קי .
״את יכולה לקחת את הכחולה … זה הצבע האהוב עלייך ..״ אמרה ג׳קי .
״אם אתם לא תהיו לצדי , אני אלך ״ אמרתי בחיוך והוצאתי את השמלה הכחולה מארונה של ג׳קי . [SIZE=4][B]
יום רביעי , 15 בחודש . [/B][/SIZE]
לא יודעת למה , אני אוהבת את המספר הזה,זה מספר המזל שלי .
קמתי וצחצחתי שיניים , ושמתי גופייה לבנה עם חולצת משבצות בורדו מכופתרת בחצי
(מכופתרת מהסוף והאזור שלמעלה פתוח) ושורט ג׳ינס עם עקבים לבנים , עברתי עם מחליק על השיער , שתיתי נס לקחתי את התיק ויצאתי מהדלת .
ירדתי עד לקיוסק שליד הבית וראיתי את דונה . ״היי!״ צעקה לי
״היי ״ החזרתי לה .
״למה הדיכאון ?״
״אין שום דיכאון״
״בטוחה ? טוב כי צריך להודיע את זה לפנים שלך , הם ממש לא יודעים את זה״
״ראיתי אתמול את הקיר שלי בפייס , היה מלא למחוק . לפעמים אמא שלי כמעט תופסת אותי״
״למה את לא אומרת לה ?״
״כי ככה .. פשוט ודיי ! זאת ההחלטה שלי ״
אמרתי והלכנו לבית ספר .
שעה 5 , מצב: שעמום רמה: מציירת את המורה במחברת עד כמה גרוע: זה כבר 5 פעמים על אותו דף -.-
״כמו שאתם יודעים , נשף האביב קרב ובא בתאריך 20 לחודש ומשרד החינוך … החליט לתת לכיתות י'1 וי'2 ארבעה ימי חופש !!״ אמרה המורה .
״יייייייייייישששששש !״ צרחו כל הכיתה.
״אבל ,״ אמרה המורה .
״יש תנאי להכל. אתם תהיו חייבים לארגן לנשף את הכיבוד , התלבושות והמוזיקה . ואתם תעשו את זה בזוגות . לכן ,
ברנדה …. עם פז . דונה….עם אריק . ג׳קי…..עם מייק וסאם……עם דילן ..״
״מה ?!״ חשכו עיניי . מאז המשפט האחרון , לא יכולתי לשמוע עוד .
״מה ?! אני יכולה להחליף שותף?״ שאלתי.
״אין אפשרות להחלפת שותף. אלו הוראות המנהל וצריך לכבד אותם אם תרצי ואם לא!״ צעקה המורה. ״אז ברנדה ופז,אתם אחראים לכיבוד. דונה ואריק אתם אחראים לתלבושות. ג׳קי ומייק אתם אחראים לקישוטים. סאם ודילן אתם אחראים למוזיקה. סטיבן ואלקסיס אתם אחראים להביא את הציוד של המוזיקה.
רנדי ואריאנה אתם אחראים להביא את הציוד של התפירה. כל השאר , אתם מגייסים כספים להכל. יש לכם את שני הימים הקרובים. בהצלחה. ״ אמרה המורה.
15:30 , שיעור אחרון,שיעור מוסיקה. אני אוהבת את המקצוע הזה,מוסיקה. לעשות מיקסים במחשב,לשיר,לבחור שירים, זה מה שאני אוהבת ורוצה לעשות. בנוסף יש גם את האופנה והריקוד אבל המוסיקה,זה הדבר הכי מרכזי בחיי . ״היום נלמד את השיר חלומות. השיר הזה מתמקד במה שתרצו להיות בחיים,על החלומות שלכם. בשיר הזה , מדברת הזמרת אוליביה מרטינז (המצאתי , אין לי מושג אם יש באמת מישהי כזאת) על חלומותיה. ילדים , החלומות שלכם יכולים להיות לא רק על שאיפות בחיים , או על לימוד מקצועות. החלומות יכולים להיות גם על אהבה , כעסים , סדרות , סרטים. החלומות יכולים להיות על הכל,למרות שאותנו לימדו שחלומות הם בעצם שאיפות לחיים. ילדים , ממה בעצם עשויים החלומות? ״ אמרה גברת מוסינזון. גברת מוסינזון היא המורה למוסיקה. היא לא כמו כל המורות,לפחות בשבילי. היא כמו אמא,היא מקשיבה,ועוזרת . בזכותה התאהבתי במוסיקה.
״חלומות , הם מה שמעודד אותנו.
מהם החלומות? וממה הם עשוים ?
ואנחנו , אנחנו מקשיבים להם , אך אולי גם לא?
החלטות , הן דבר חשוב . והן קובעות,
את רוב חיינו.
חלומות , האם הם בעצם החלטות?
אוי חלומות , מה הם מסוגלים לחולל?
כעס , או אולי גם עצב ?
שמחה , או אולי שנאה ?
חלומות , הם בכלל הרגשות ?

ואנחנו ? האם חיינו , מקובעים על החלומות?״ זה שיר מדהים באנגלית. צלצול , נגמר היום.
״אז סאם.. את מחר אמורה לקבוע את המוסיקה עם דילן. ״ אמרה דונה.
״אל תזכירי לי את זה אפילו״ אמרתי.
״שמלות..יש עקבים..יש ״ אמרה ג׳קי בעודה מחזיקה בפנקס ועט.
״מה את עושה ?״ שאלתי.
״רואה מה יש ומה אין לנשף מחר לשלושתינו. ״ השיבה.
״בן זוג…אין״ אמרתי.
״את תמצאי כבר את הרומאו שלך יוליה״ אמרה דונה.
גלגלתי עיניים והמשכתי בדרך.
יום חמישי , 12:30 . אני אמורה להפגש עם דילן עכשיו בפארק , לקבוע את המוסיקה. שמתי גופיה חלקה בצבע צהוב בננה וחצאית שחורה , עקבים בצבע שחור , עברתי עם פן על השיער ויצאתי לכיוון הפארק .
״היי״ אמר.
״היי״ החזרתי .
״אני אומר שכדאי לנו להתחיל עם שירים קצביים ואז לאט לאט נאט את הקצב לשירים שקטים יותר״ אמר.
״אוקיי אז שיר אני יבחר שיר אתה. יש לי כמה מיקסים מוכנים על אתר גיבוי״ אמרתי.
״סאם .. מאז הפרידה שלנו , אני לא יכולתי להיות שקט. זה שיגע אותי. גם מה שקרה עם כל הכיתה,אני תמיד הגנתי עלייך בנוכחותם. אני פשוט .. חייב להיות איתך בקשר. ״
״תראה, אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא בן אדם שנוטר טינה. אבל על בגידות ? אני לא יכולה לסלוח. בטח ובטח אם זה היה שאני רואה אותך ואת ברנדה באמצע נשיקה סוערת. אני לא יכולה להתגבר על הכל כאילו כלום. אתה מבין אותי ? אני צריכה זמן״
״אז … ידידים?״ הסתכל עליי בחיוך השובה שלו.
״ידידים״ השבתי לו בחיוך .
עברו שעתיים , כמה צחוקים עשינו ביחד. התגעגעתי לזה , לבדיחות שלו , לצחוק שלו , לריח שלו .. רגע,התגעגעתי …. אליו ?
״היה כיף. הכל שמור במחשב ביי״ אמרתי לו.
״רגע , את רוצה לבוא איתי לנשף ? כאילו בתור ידידים״ שאל.
״ אני … צריכה לחשוב על זה ״ אמרתי.
מה אני יעשה ?
16:00 – שיחת ועידה בסקייפ עם הבנות .
״ואת מרגישה כלפיו משהו ?״ שאלה דונה אחרי שסיפרתי לה את כל מה שקרה.
״לא יודעת. אני מרגישה גם משהו כלפיי הייד (סטיבן) .. שכחתם ?״ השבתי .
״אז את תסכימי לו?״ שאלה ג׳קי .
״נראה לי. אבל לא יקרה כלום. אני יודעת שהסיפור שלנו נסגר בקופסא , והיא יכולה להפתח מחדש. אבל,אם אני יהיה חזקה ואשים על הקופסא הזאת מנעול , היא תישאר סגורה״ אמרתי.
״טוב אני צריכה ללכת , נדבר !״ אמרתה דונה.
״ביי״ השבנו אני וג׳קי.
נכנסתי לפייסבוק , לא היו תגובות רעות , או פרסום רע. הודעה מהייד .
״ניפגש בפארק בעוד חצי שעה. אנחנו חייבים לדבר סאם,הייד״ התרגשתי. שמתי גופייה נופלת בצבע שמנת,שורט ג׳ינס שחור , התאפרתי ועברתי על השיער עם מחליק. יצאתי והתחלתי ללכת לכיוון הפארק. מה שזה גם לא היה מסע גדול , הפארק הזה מול הבית שלי. ראיתי אותו בספסל והתיישבתי לידו .
״מחכה למישהו ?״ שאלתי אותו.
״לך״ אמר וחייך.
״מה היה כזה חשוב?״ שאלתי.
״תראי סאם, אני תמיד הרגשתי אלייך משהו. ואני יודע שגם את , כל פעם שמישהו הזכיר את שמי , העיניים שלך נצצו. וחייכת גם את החיוך המדהים שלך.אף אחד לא ידע , איזה כאב היה לי כאשר יצאת עם דילן. אני צריך את האהבה שלך שפערה בליבי כמו הר געש. כל מה שאני צריך , זאת את. אני אבוד מחיפושים אחרייך. האם את אותה אחת שתמיד אהבתי ? בואי אליי,אני כאן. תחזרי להיות שלי. אם את אבודה , ואת יודעת שגם אני ,אני כאן. אף פעם לא אמרתי לאף אחד את זה , את החמש מילים שאני הולך להגיד לך. אני פשוט אגיד את זה. אני אוהב אותך סאם טרסקוט״
״וואו אני..״
״ששש.. אל תגידי לי מילה. תבואי איתי מחר לנשף?״