החיים שלי מתחלפים הקדמה

כמו כל בוקר רגיל , האחים הקטנים והמעצבנים שלי מציקים , בגללם אני בקושי אוכלת כי הם חזירים (סליחה על המילה) אוופ הלוואי והיה לי חיים אחרים.
אופס שחכתי לא הצגתי את עצמי שלום קוראים לי קטניס יש לי 3 אחים קטנים ומעצבנים ושתיי הורים לאבא קוראים : גיל
לאמא קוראים : טל
אני בת 17 (נערה מתגברת) אין לי חבר , יש לי 3 חברות טובות לחברה הכי טובה שלי קוראים מאי לשניה לירון ולשלישית דניאל רק למאי יש חבר וקוראים לו בראד לירון מאוהבת במישהו שקוראים לו אוראל ודניאל מאוהבת במישהו שקוראים לו דניאל גם חח ואני בכלל לא מאוהבת כמו כל בוקר אני הולכת עם מאי ובראד ברכב של בראד תאמינו לי שתהיו שם לא תרצו לרדת.
שהגעתי לבית הספר ראיתי את עידו.

"היי קטניס" הוא אמר לי.
"היי עידו" החזרתי לו.
"למה אתה מסמיק?" כולו היה מסמיק =]
"אני לא מסמיק , טוב אני חייב ללכת ביי קטניס"
"ביי עידו אני ידבר איתך אחר כך" אפשר להגיד שעידו הוא מסמיק מכל דבר אפילו שהמורה צועקת עליו הוא מסמיק ככה הוא נולד עכשיו התחיל תחילת השנה אני יכולה להכיר חברים חדשים אם אתם שואלים עם אני פופולרית אז אפשר להגיד אבל לא הכי אני לא כמו הבנים והבנות האלה שרוצה שירדפו אחריהם במסדרון וירצו לדבר איתן כדי להפוך להיות פופולריות ממש לא! אני נראית ככה יש לי עיניים גדולות-חומות עם ריסים ארוכים וצפופים (מה שהופך את העיניים שלי לטיפה יותר מענינות) שפתיים מלאות במקצת ואף נחמד… . גובה?אני בגובה מצויין לגילי..ז"א..אף פעם לא באמת טרחתי לבדוק מה הגובה שלי אבל הוא בסדר,..נראה לי… אני חושבת שאין לי עוד מה לספר.

זו הייתה ההקדמה תחכו לפרק 1 כי הסיפור הזה באמת מדהים ביוש =]