החיים שלי- המשך לפרק 7

פרק 7-
עברו שישה חודשים מאז אותו לילה. כולם מחכים שהקטנה תיוולד. דונה סיפרה להוריה מה קרה (הם היו דיי המומים) אבל הם קיבלו את זה ואמרו שהם יעזרו לה. הבטן שלה נהייתה ענקית !! עכשיו כבר כמעט סוף שנה, עוד שבוע מסיימים לימודים.
קמתי בבוקר, שמתי חזייה חולצה נופלת כחולה חצאית שחורה בגזרה גבוהה נעליי עקב שחורות ויצאתי לדרך. הגעתי לכיתה, לא היה אף אחד.
״זאת בדיחה?!״ צעקתי.
איני ראיתי אף לא איש אחד. החלטתי לצאת מהכיתה ולחזור הביתה. פתאום, שמעתי רעש במדרגות.
״מי שם?!״ צעקתי. שמעתי דלת חורקת וראיתי צל של אישה, המחזיקה סכין.
רצתי בין כל המסדרונות עד שלבסוף הגעתי אל המדרגות בקומת הקרקע.
״מצוין, עכשיו אני צריכה לעלות עוד קומה״ חשבתי לעצמי.
עליתי לקומה העליונה והגעתי מול ללוקרים ואז… ראיתי אור לבן וגדול נפרש מהדלת הראשית.
בתוך האור, ראיתי דמות אישה. הדמות התקרבה אליי ואז…
״היי, אל תפחדי ילדה אני אשלי הת׳ר. חוקרת מקצועית. היה בבית הספר לאחרונה גניבה של כדורים ולאחר מכן גניבה של המוצרים מן הלוקרים של התלמידים, שכרו אותי לדעת מי האחראי לכך. ומה את עושה בבית הספר ביום שבת?״ אמרה אשלי והתקרבה.
אשלי – 20, שיער חום גלי עיניים ירוקות בעבודתה תמיד אפשר למצוא אותה בחליפה מחויטת לבנה ובחצאיות בגזרה גבוהה, וכמובן שיער אסוף לקוקו גבוהה.
״שחכתי שהיום שבת. באתי לבית הספר וזה הסביר את הכל.״ אמרתי.
״עוד משהו שהיה לא ברור?״ שאלה.
״ראיתי אותך בצל מחזיקה סכין״
״זה לא סכין, זה העט שלי הוא בצורה של פגיון רואה? אני מעריצה מושבעת של סרטיי ערפדים״ אמרה.
״אם תרצי משהו, תפני אליי״ הוסיפה ונתנה לי את הכרטיס שלה.
נקודת מבט של אשלי-
הלכתי הביתה לאחר שראיתי אותה.
קיבלתי שיחה, ממנה.
״הלו?״ שאלתי.
״התכנית עבדה?? נפגשת איתה??״ שאלה.
״כן, היא זוהתה. זאת סאם טרסקוט״
״יופי. היא תיהיה מוכנה למשימה עוד כמה זמן״
״את בטוחה? היא נראית כמו ילדה רגילה ״
״סמכי עליי, היא היחידה שתוכל לגמור איתם״ אמרה.