החיים שלה משתנים פרק 14/ חלק 4

"ו… סיימתי את כל התרגילים." סאלי מילמלה לעצמה וחייכה.
ירין השעין את סנטרו על כף ידו והסתכל על סאלי. "איך אפשר שלא להתאהב… איך אפשר שלא…" הוא זימר לעצמו מבלי לשים לב, וסאלי לא שמעה אותו בין קולות הכתיבה שעלו ממקומות הישיבה שלידה.
חיוכה של סאלי התרחב עוד יותר כשצלצול בית הספר בישר ששיעור מתמטיקה הסתיים. היא הכניסה לתיקה את ציוד המתמטיקה שלה ונעמדה.
ירין מיהר להכניס גם הוא את הציוד לתיק שלו. הוא הרגיש שמח מאיזושהי סיבה, אולי בגלל שהוא זכה להיות חבר קרוב של סאלי?
הוא פתח בריצה קלה כדי להשיג את סאלי שעמדה ליד היציאה מהכיתה. הוא עקף אותה, פנה שמאלה וצעד קדימה בהמשך המסדרון.
"אני כל כך מתרגשת מהטִיוּ- א- אפאצ'י!" סאלי הצמידה את מרפקה אל פיה בזמן הנכון. "מצטערת…"
ירין ציחקק. העיטוש שלה כזה חמוד וקטנטן, ירין חשב, כמו הידיים שלה. הוא ניער את ראשו במבוכה. למה הוא חושב על הדברים האלו…?
סאלי התעטשה שוב ושילבה את ידיה בפרצוף מעוצבן. "תפסיק לצחוק."
"סליחה, סליחה!" ירין אמר וציחקק.
הוא הסתכל על סאלי במבט מסוקרן. הוא תהה לעצמו איך זה הגיוני שנערה בוגרת שכמעט עולה לתיכון תראה כזאת ילדותית וקטנה. הוא ניער את עצמו ממחשבותיו ושאל, "אז… אנחנו ביחד? כאילו, בקבוצות של החדרים?"
"כן, ברור!" סאלי אמרה בהתלהבות וכבר דמיינה איך החדרים יראו.
"מגניב." ירין אמר, למרות שהמילה 'מגניב' לא תיארה טוב מספיק עד כמה הוא התרגש.
הבעת פניה של סאלי הפכה משמחה למבולבלת. היא שמה לב שמולה יש מדרגות שמובילות לקומה השנייה, מימינה יש פניה ומשמאלה יש גם פניה. "שנייה, לאיפה פונים?" היא שאלה והעבירה את ראשה ימינה ושמאלה.
"ימינה, זה קיצור לקפיטריה." ירין אמר. "עברו כמעט חודשיים ואת עדיין לא יודעת?"
"בית הספר הזה ענקי! מה, אתה מצפה שאני אדע כל אזור ופניה פה כשאני בקושי נמצאת פה חודשיים??"
ירין צחק. "את מגזימה, באמת. את כבר אמורה לדעת כל קיצור שיש לקפיטריה. האמת, חשבתי שכבר הראיתי לך את כולם בתחילת שנה… אבל… אם את לא זוכרת, אני יכול לעשות לך עוד סיור קטנטן, רק אני ואת…"
"באמת?! אני חושבת שאני באמת צריכה את זה." סאלי, שלא שמה לב לנימה הרומנטית שבה נאמר המשפט, אמרה.
ירין ניסה לשלוט בחיוכו אך הוא לא יכל. הוא עצר לפתע כששמע פתאום צעדים מהירים שבאים מכיוון הפניה הימנית שמובילה לקפיטריה.
סאלי המשיכה לצעוד, וכעת היא הייתה במרחק של צעד מהפנייה הימנית. היא הרגישה כל כך שמחה שהיא חברה של ירין ושהוא יכול בשמחה לעשות לה סיורים בבית הספר וללמד אותה איפה כל אזור בבית הספר נמצא. ואז היא הרימה גבה. היא התחילה לשמוע גם את קולות הצעדים שהגיעו איפשהו מהמסדרון. היא חשבה שאולי החושים שלה נעשו מחודדים יותר, כי היא שמעה והרגישה שהריצה מגיעה ממש מהפניה שלידה.
"את גם שומעת את זה?" ירין שאל את סאלי ונעמד מאחוריה.
סאלי התקדמה ועברה את הפניה, עכשיו היא הבינה מי היה זה שרץ. היא עמדה כמו דבילית מול הנערה שרצה: שיערה השחור כפחם התנופף מאחוריה ומדי בית סיפרה השחורים לבנים נצמדו לירכיה בזמן ריצתה, היא לבשה עליה מעיל לבן לא מרוכסן; מאחוריה רצה תלמידה עם שיער בלונדיני אסוף לקוקו נסיכה ומדי בית סיפרה היו תואמים לתלמידה שרצה לפניה, היא גם לבשה מעיל, אך צבעו היה ורוד בוהק, בדומה לליפגלוס שהיה מרוח על שפתיה. ואם לשפוט לפי פניה, הנערה עם השיער הבלונדיני שמאחורה ניסתה במאמצים כבירים להשיג את התלמידה שלפניה.
ירין צימצם את המרחק בינו ובין סאלי. הוא ראה את מאי רצה לעבר סאלי כשפניה מביעות מצוקה גמורה. "זוזו!!" היא צווחה כשראתה את ירין ואת סאלי עומדים בדרכה.
סאלי הבינה שהיא עומדת להתנגש במאי אם היא לא תעוף מהדרך עכשיו, אבל היא המשיכה לעמוד קפואה מבלי לעשות כלום, כאילו שכחה איך לתת פקודות לגוף. למזלה של סאלי -או שלא-, ירין היה שם.
ירין, שראה שסאלי לא משה מהדרך של מאי, דחף אותה לכיוון המדרגות, אבל אז הוא הבין שזה לא היה רעיון כזה טוב.
רגליה של סאלי התנתקו מהריצפה לאט והיא צנחה לאחור. "סאלי!" הוא צעק כשראה שבמקום לזוז לצד כפי שרצה סאלי נופלת אחורה.
כשהיא הייתה במרחק מה מסאלי ומירין, מאי עצרה בפתאומיות, ועמית שהייתה מאחוריה התנגשה בה והפילה אותה קדימה, ארצה.
סאלי צווחה, היא הולכת ליפול אל הריצפה שמאחוריה. היא הייתה כל כך בפאניקה שבמקום להחזיק ביד המושטת של ירין היא כרכה את ידיה סביב עורפו והורידה אותו איתה לאחור.
ועכשיו שסאלי משכה את ירין איתה למטה, הנפילה הואצה והפאניקה של סאלי חגגה.
ירין מתח את ידיו מאחורי סאלי בשביל שהן יעצרו את הנפילה לפני שהוא וסאלי יתרסקו. "אז את רוצה למות, הא??"
"אתה דחפת אותי!" סאלי צייצה והרגישה שזה הסוף שלה. היא עצמה את עיניה בחוזקה והתכוננה.
ידיו של ירין פגשו את הריצפה והוא נעצר מיד כשסאלי תלויה עליו. כובדה של סאלי המופעל על עורפו המשיך לנסות להוריד אותו למטה והוא נכנע. הוא כופף את מרפקי ידיו לאט והוריד את עצמו לאט אל סאלי ששכבה על הריצפה.
"אני מתה?" סאלי שאלה ופקחה עין אחת אחרי שלא הרגישה שום כאב פיזי.
"לא, את לא…" קול מעליה אמר.
כשסאלי פקחה את העין השנייה שלה היא ראתה את עיניו הירוקות יער של ירין מסתכלות עליה בחזרה בלהט.
"תקומי ממני!! אני בסוף אשתין עלייך!!" מאי צעקה על עמית שעדיין הייתה עליה.
עמית נקרעה מצחוק. היא בקושי יכלה להשלים משפט הגיוני, ושלא נדבר על לקום ממאי. צחוקה המופרע של עמית הידהד במסדרונות.
סאלי ציחקקה בגלל צחוקה הרועש של עמית ואז היא קלטה את הסיטואציה שהיא נקלעה אליה -או שאפשר להגיד 'הסיטואציה שנגרמה בגללה'. "מצטערת!" היא אמרה לירין שבהה בה כמו גולם.
ירין ניער את ראשו. "כן, סליחה."
"לא, זאת אני! לא הייתי צריכה לעמוד שם…" סאלי אמרה והרגישה שהיא קופאת מהריצפה הקרה שמתחתיה.
ירין קם בבהילות מסאלי. הוא התכופף והושיט לה יד רועדת.
סאלי לקחה את ידו של ירין והתרוממה מהריצפה. היא חייכה אל ירין בהתנצלות.
"טוב, באמת לא היית צריכה לעמוד שם כמו איזה גולם…" ירין אמר ולחייו בהקו באדום בהיר.
סאלי ציחקקה. "כן, אני יודעת…"
"קומי!! יש לך עד שלוש!" מאי המשיכה לצעוק.
סאלי הסתכלה על עמית ששכבה על מאי וציחקקה.
"אחת!" מאי התחילה לספור.
"מה הן עושות?" פיה של סאלי התעקל לחצי חיוך והיא הרימה את גבותיה.
"שתיים!" מאי אמרה ושילבה את רגליה בחוזקה.
"הן- פשוט משוגעות…" ירין אמר. הוא פתאום שם לב שהוא עדיין מחזיק בידה של סאלי. הוא הסתכל על סאלי אך ראה שהיא לא מבחינה בכך, היא הסתכלה על מאי ועמית בהבעת שעשוע על פרצופה.
"שלוש!" מאי צעקה ועמית נחנקה מצחוקה.
"ארבע, חמש, שש, שבע…" קול אמר מכיוון המדרגות. המורה להיסטוריה סידר את משקפיו על אפו בעזרת קמיצתו. הוא ירד מהמדרגות בעייפות כשביד אחת הוא מחזיק בכוס קפה וידו השנייה בתוך כיסו. "חשבתי שאקבל קצת שקט אם אסיים את השיעור יותר מוקדם מהצפוי, מסתבר שטעיתי…" הוא אמר והסתכל על הארבעה שלפניו.
מאי דחפה את עמית מעליה והפילה אותה על פרצופה.
"אפשר לשאול למה אתם עושים רעש…?" אריה שאל ולגם מכוס הקפה שלו.
סאלי גירדה את שיערה במבוכה בידה הפנויה, היא הרגישה שהיא די הגורם המרכזי לרעש. אך למרות שהיא ידעה שהיא כנראה הסיבה לכך שהמסדרון כל כך רועש היא השאירה את פיה סגור.
"אם אני אעשה פיפי במכנסיים, תדעי -מטומטמת- שזה בגללך!" מאי לחשה לעמית.
עמית התעלמה ממאי. "המורה, מאי רצה במסדרון והפילה את כולנו."
"מה- זאת את שלא עצרת והפלת אותי!" מאי נתנה לעמית מכה בכתף. "ואני בכלל לא הפלתי את סאלי ואת ירין."
"אז כולכם התנגשתם ונפלתם?" אריה שאל והסתכל ישירות על סאלי, כאילו ידע שהיא הסיבה לכל זה.
"כן כן! אבל זה היה בטעות!" סאלי אמרה והינהנה במהירות.
אריה כמעט נחנק מכוס הקפה שלו. הוא לא הבין למה סאלי מצחיקה אותו כל כך. "הבנתי… אז מה קורה עם שתיכן? אתן בסדר?" הוא פנה אל מאי ועמית שעדיין היו על הריצפה.
"כן! אני בסדר!" מאי ועמית אמרו כאחת.
עמית הסתכלה על מאי כאילו היא ענתה על שאלה שלא הייתה מיועדת אליה ומאי הסתכלה על עמית באותו האופן.
"אז אם כך… אתן צריכות לקום מהריצפה." אריה אמר והושיט את ידו הפנויה קדימה, בין עמית ומאי.
מאי חייכה חיוך רחב והושיטה את ידה קדימה. "תוד-"
עמית העיפה את ידה של מאי הצידה ואחזה היא בידו של המורה. "תודה לך." היא נעמדה.
"חתיכת-" מאי משכה את עמית מהחצאית שלה לריצפה.
"מה נראה לך שאת עושה??" עמית שאלה את מאי ודחפה אותה בעזרת רגלה.
"הוא הושיט לי את היד!!" מאי צעקה על עמית וניסתה לעמוד בעזרתה.
"את עיוורת או משהו??" עמית משכה את מאי למטה. הן המשיכו להיאבק בינהן ולנסות למשוך אחת את השניה למטה אל הריצפה. מאי אפילו ניסתה לנשוך את עמית ועמית איימה עליה שהיא תוריד לה את הבגדים מול המורה("לא, לא, לא. ממש לא." אריה אמר במרחק מה מהן).
אריה לקח צעד אחד לאחור ולגם מכוס הקפה שלו. הוא הניח שכבר סאלי וירין יטפלו במשוגעות. הוא נתן מבט אחד אחרון על עמית ועל מאי ואז על ירין. למה לעזאזל הוא מחזיק בידה של סאלי, ולמה לעזאזל אכפת לו?
סאלי כיסתה את פיה עם ידה הפנויה והסתכלה על עמית ועל מאי. "אני חייבת להפריד, זה נהיה מפחיד." היא עשתה צעד לעבר עמית ומאי אך היא ישר נמשכה לאחור בידי ירין.
הוא נאנח והסתכל על מאי ועמית שסוף סוף נעמדו אבל המשיכו להיאבק בינהן. "הן יהיו בסדר."
"אבל-" סאלי אמרה ואז נעצרה. היא הסתכלה על ידו של ירין המחזיק בידה, ואז עליו.
"א-" ירין אמר כשקלט את מבטה של סאלי. "מצטער, זה אני." הוא אמר אך לא עשה דבר כדי לנתק את המגע בינהם.
סאלי ציחקקה. היא משכה את היד שלה לאחור כדי לשחרר אותה מידו של ירין, אך ידו נמשכה אחר ידה, כאילו מסרבת לעזוב אותה.
ירין משך את ידה של סאלי בחזרה אליו בעדינות. הוא גרף את שיערו הרך לאחור בידו הפנויה. לחייו עדיין היו אדומות ממקודם אך צבעם דעך במקצת. הוא קירב את פניו אל פניה של סאלי. "אז סגרנו שאני אעשה לך סיור?" הוא לחש על רקע אנקותיהן של מאי ועמית.
לפני שסאלי הספיקה לענות לו מאי חתכה אותם בגסות וחצתה בינהם. היא המשיכה לרוץ במעלה המדרגות.
"חתיכת כלבה! היד שלו שלי!" עמית צעקה אחרי מאי.
"טוב, נמשיך את הדיון אחרי שאני סוף סוף אתפנה!" מאי אמרה וקולה הידהד במדרגות.
עמית נאנחה, קוקו הנסיכה שלה היה מוטה לצד ומלא שוונצים יצאו משיערה. היא שמה רגל על המדרגה הראשונה מולה ואז הסתכלה על ירין ואז על סאלי. היא נשפה על שיערה שנפל על עיניה ואמרה, "את באה איתי." היא החזיקה לסאלי ביד ורצה איתה במעלה המדרגות.
"אבל חשבתי שאנחנו הולכים לקפיטריה!" ירין קרא אחרי סאלי, אך היא הלכה כבר עם עמית.