החיים שאחרי המוות- פרק 6
" דרק זה שחקן כדורסל והוא שינה את השם שלו לשון, חשבתי שאתה מתעניין בכדורסל!" באופן מפתיע הצלחתי לצאת מזה ממש במהירות, לא זכרתי שאני שקרן כל כך טוב..
" לא אני לא מבין בכדורסל, אבל הייתי מציע לך להירשם לחוג הכדורסל שבמתנ"ס השכונתי." טל אמר וחיוך עלה על פניו.
" טוב יש לי עוד כמה דברים להתעסק בהם, שיהיה לך המשך יום טוב עידן." טל אמר ויצא מהחדר, שנייה אחריו נכנס רן לתוך החדר ורץ לכיווני.
" מה לעזאזל זה היה?!" הוא שאל אותי בפחד.
" מה היה?" שאלתי אותו, למרות שידעתי את התשובה..
" איך היד שלך החלימה ככה?" הוא שאל כלא מאמין.
" יש לי קרישת דם מהירה." עניתי לו, ושוב הופתעתי מהיכולת שלי לשקר.
" אל תעבוד עלי, זה לא היה נראה כמו קרישת דם!" הוא עמד על שלו ולא קנה את השקר שלי.
" בפעם האחרונה שהלכתי לרופא כדי לבדוק את זה, הוא אמר שיש לי קרישת דם מהירה.." עמדתי על השקר המקורי שלי.
" זה מוזר…" רן התיישב בהיסוס על המיטה שלי
" סליחה?" אלה דפקה על הדלת של החדר בהיסוס ולחשה לכיווננו
" צריכה משהוא?" שאלתי אותה בנימוס.
"לא בדיוק." היא ענתה לי והתקרבה אלי ואל רן.
" רק רציתי להגיד לך תודה על היום, על איך שהגנת עלי…" אלה לחשה כך שבקושי שמעתי מה שהיא אמרה.
" אין בעד מה, תקראי לי אם המטומטם הזה מאיים עלייך שוב ואני יפרק אותו." אמרתי לה וצחקתי.
" המטומטם הזה הוא במקרה החבר הכי טוב שלי אז הייתי מציע לכם להיות טיפה יותר בשקט." רן קם מהמיטה בעצבנות, אמר ויצא מהחדר.
" באיזה שהוא שלב הוא יהיה חכם מספיק כדי להבין שאופק סתם טיפש.." אלה מילמלה כשרן יצא מהחדר.
" כן.. אני חושב שכן.." הסכמתי איתה.
" טוב.. מחכים לי בסלון אז.. תודה" אלה הודתה לי שוב וסוף סוף החדר היה ריק שוב, החלטתי לצאת מהחדר כדי לשאוף קצת אוויר.
כשיצאתי למסדרון ראיתי את אבייה יושבת על הרצפה וקוראת ספר ליד חדר הבנות, כשהדלת סגורה וצעקות נשמעות דרכה.
" מה קורה שם?" התקרבתי לכיוון אבייה שהרימה את העיניים שלה מעל הספר אותו קראה.
" ריב בנות." היא סיננה והמשיכה לקרוא בספר שלה.
" מי רב?" שאלתי אותה.
" נטלי ונופר." היא סיננה והפעם בלי להוריד את עיניה מהספר
" על מה לעזאזל הם רבות?" שאלתי אותה עוד שאלה.
" תקשיב עידן, אני הבנתי שאתה חי על ריבים ואתה לא יכול בלי ריבים למשך חמש דקות, אבל יש מצב אתה חופר למישהוא אחר? אני פשוט רוצה לקרוא ספר למשך כמה דקות בלי שאתה חופר לי." הפעם היא נעצה בי מבט עוין, והחזירה את המבט שלה לספר שלה.
" מה שאת אומרת. גיק." סיננתי לעברה ונכנסתי לתוך חדר הבנות ומצאתי את עצמי מול נטלי ונופר שרבות מכות אחת עם השנייה.
" יחתיכת לסבית לכי מכאן כבר!" נופר צרחה על נטלי שלא נשארה חייבת וענתה לה באותה השפה.
" מה אתה עושה פה?! אין לך איזה ריב אחר להיות בו?!" נטלי צרחה עלי.
" אני רק באתי לבדוק מה קורה.." מלמלתי.
" אז לך לבדוק במקום אחר יחתיכת ערס צעצוע!" הפעם זאת הייתה נופר שצרחה עלי, יצאתי מחדר הבנות וסגרתי את הדלת מאוחרי.
" ניסיון יפה. ערס צעצוע." אבייה צחקה בזמן שקמה מהרצפה.
" חשבתי שסוף סוף הגיע בן נורמלי. מסתבר טעיתי." היא אמרה והלכה במהירות לכיוון המדרגות שמובילות לקומה הראשונה.
השקפתי מהקומה השנייה אל הקומה הראשונה ועל הספה ישבו אלה שדיברה עם אדי, ועל הספה השנייה ישבה אבייה שקראה ספר ולידה רן שצפה בטלוויזיה. ליד השולחן המאורך ישבו טל, נעמה ואופק ודיברו בשקט, כנראה על מה שקרה היום.
בפעם הראשונה הרגשתי שאני לא שייך לכאן, שאני רוצה להספיק עוד הרבה דברים לפני שאני אמות ואחזור לעולם הבא.
בעוד פחות משבוע מתחיל בית הספר, אם לא יהיה לי חברים אני הולך לבזבז את החיים החדשים שלי. אני לא רוצה להיות לבד, לא שוב.
תגובות (1)
תמשיכי !!!