החיים על פי הילה: פרק 16 (מישהו קורא בכלל?!)

נקודת מבט אלכס:
דניאל נכנס לחדר, עצוב.
"מה קרה? נפנפה אותך?" שאלתי. הוא הנהן והתקרב על מנת להתיישב על הכיסא.
אך לפתע נשמעה צרחה מהמסדרון.
כולנו רצנו החוצה וראינו סכין מהולה בדם על הרצפה.
דניאל נפל על ברכיו והחזיק בראשו. שירה התכופפה וחיבקה אותו.
הבטתי בשניהם, והרגשתי שאני משתגע.
"עכשיו! הולכים למצוא את האלפרון הזה! אני הולך לאתר אותו דרך המחשב! בואו!" צעקתי.
כולנו רצנו פנימה.

לאחר שעה ארוכה איתרתי אותו. הוא גר במחסן נטוש, בלב העיר לוד.
"חברים, בואו נמצא מונית ללוד!" אמרתי.

נקודת מבט שירה:
לאחר שעה ארוכה של נסיעה, הגענו ליעדנו.
אלכס ודניאל הוציאו את הרובים שהצטיידו בהם מכיסם, ואני הוצאתי את הסכין שלי.
נכנסו לתוך המרתף. הילה ישבה שם, קשורה, מדממת.
אסף עמד מלפניה, מכוון לפניה אקדח. אביה, שכב על הרצפה, מדמם.

נקודת מבט כללית:
השלושה שלפו את נשקם אל מול אסף. הם התקרבו אליו באיטיות.
לפתע אסף הבחין בהם, הוא קירב את אקדחו למצחה של הילה וקרא:
"אם אתם לא זזים עכשיו אחורה, אני מפוצץ לה ת'מוח!"

לפתע נשמעה ירייה, כפולה!
————————————————————