החיים על פי הילה- פרק 12 (תיכנסו אנשים!!!- שיניתי קטגוריה)

נקודת מבט הילה:
"איש הקשר אינו זמין כעת, אנא תתקשר במועד…." ניתקתי. בשעה האחרונה צלצלתי לאבי ולאסף קרוב ל-60 פעמים. מתוך 60 פעמים, היית מצפה שבשלב מסוים יענו לך, אבל לא, זה לא קרה.
גם לשירה צלצלתי, אבל היא לא ענתה. יכול להיות שכולם נעלמו?

נקודת מבט שירה:
"אלכס! נו תפסיק!" צעקתי על אלכס שדגדג אותי ללא הרף.
"לא רוצה! זה את גנבת לי את הדובי!" צעק.
"אתה לא אמור להיות גברי או משהו?" גיחכתי.
"את לא אמורה להיות נשית או משהו?" אמר וקירב אותי אליו.
"לא, אם אתה נשי, לי…" צעקתי, אך לפני שגמרתי את המשפט, מצאנו עצמנו מתנשקים על הספה.

נקודת מבט הילה:
התקדמתי לעבר חדרם של דניאל ואלכס.
פתחתי את הדלת לרווחה אך המראה שראו עיניי, גרם לי לסגור את הדלת במהירות ולצחוק בקולי קולות.
לאחר מספר דקות שירה פתחה לי את הדלת, במבט מבויש וחמוד. נכנסתי פנימה ונעצתי באלכס מבט מאיים.
"מישהו מוכן להסביר לי מה קרה פה?!" צעקתי.
"שקט, את תעירי את דניאל!" גער בי אלכס.
"זה בסדר, היא כבר העירה." נשמע קולו המנומנם של דניאל שזה עתה התעורר.
הסתכלתי עליו בזעם, בשנאה. אך למרות זאת, לא אכפת לי ממנו יותר. יש לי את אסף, והוא מתייחס אליי מדהים, מפנק אותי, ומפרגן לי. הוא בחיים לא יבגוד בי.
"שמעו, צלצלתי לאסף ולאבא שלי כבר כמה פעמים, הם לא עונים לי, אני מתחילה לדאוג שקרה להם משהו. אתם יכולים לעזור לי?" שאלתי. למשמע המילה "אסף", דניאל שינה את פרצופו, מחיוך מדהים ורחב, פרצופו השתנה לזועם. לא אכפת לי, שיקנא.
"יש לי רעיון!" קפצה שירה במקומה, אם לא ציינתי, שירה היא החכמה מבינינו. "יש לכם מצלמות אבטחה בבית, אתם הייתם עשירים או משהו, נכון?" הוסיפה.
"כן!" חיבקתי את שירה.
"רגע רגע, צריך גאון מחשבים…. לא נוכל לפרוץ למצלמה שלנו ככה… אוף! למה אנחנו כל כך טיפשים?" שאלתי ופלטתי מפי אנחת ייאוש.
שירה ואלכס החליפו מבטים ביניהם, ולאחר כמה שניות החלו לצחוק.
"מה?" שאלתי מבולבלת.
"תתפלאי, אבל אלכס כאן בגלל שהוא היה.. האקר!" צחקה שירה. "אתם פשוט לא מעריכים אותי מספיק…" הוסיף אלכס.
"גדול!" צעק דניאל.
"למה אתם מחכים? חנונים! מי שמגיע אחרון למחשב הוא… מקבל נשיקה מאלכס!" צעקתי, והתחלתי לרוץ לעבר חדר המחשבים.
.