החיים ממבט אחר , פרק 1

" מי את שתבואי פתאום ותנסי לחנך אותי, איפה היית במשך 15 שנה ? אה, נכון , את היית עסוקה בלשכב עם גברים בסלון ,להזריק לעצמך דברים ולהשתכר, אל תחשבי לרגע שאיי פעם אכבד אותך , אין לך זכות לבקש כבוד ! " .
כך התעוררה אלכס כששמעה את אחותה ואמא שלה רבות "דיי , לא שוב .. " אמרה אלכס בליבה ורצה במהירות לעצור את הוויכוח הלוהט לפני שהמצב יחמיר .
"תפסיקו כבר לריב שניכן,לא נמאס לכן? אמא, שוב הכנסת שתייה הביתה ? לא סיכמנו משהו ? תתבגרי כבר ! "
כן אבל זה בכלל לא קשו…" ניסתה להשחיל כמה מילים אמה של אלכס ,בעוד שאלכס כבר בחדר האמבטיה ,מנסה להתארגן לבית ספר ב3 דקות .
"נמאס לי , נמאס לי משתיכן, בנות מיותרות ,איפה הכבוד שלכן לאמא שלכן , אה תגידו לי ?" הוסיפה .
"אני ממהרת לבית הספר , בבקשה תפסיקו לריב ,לפחות עד שאחזור " הוסיפה אלכס .
ממבט חטוף לשעון הבינה אלכס שהיא תאחר בכל מקרה, ממילא לא היה לה שום חשק לבית ספר, או איך שהיא קוראת לו " הסיוט בן 7 השעות " .

"נו , תראו מי נזכרה להגיע,הגברת בונדרנקו אלכסנדרה שחושבת שתוכל להגיע לבית הספר באיזו שעה שתתחשק לה " אמרה רכזת השכבה בהתנשאות, כמו תמיד
אלכס פשוט שתקה, היא הייתה כל כך מותשת מליל אמש ,ובמיוחד מהריב שעימו פתחה את הבוקר, היא בהתה בשולחן הרכזת עד שנשמע מעבר הכיתה קול מתנשא
"אני יודעת למה אלכס התעכבה, בטח יש לה כל כך הרבה בגדים בארון ולא ידעה מה לבחור, לכן התעכבה "
ופתאום נשמע צחוק של כל ילדי הכיתה, זה לא היה צחוק של אושר או שמחה , אלא צחוק כואב, צחוק מלגלג ופוגע ..
צחוק שעובר בין ארבעת קירות הכיתה, שוב ..ושוב ,הוא לא נכנס לרגע, הוא לא פוחד לפגוע
הם לא פוחדים לפגוע ..
בסוף 7 השעות המתישות חזרה אלכס הביתה , כל כך מותשת , מנסה שלא לחשוב על מה שקרה בליל אמש כאשר יצאה עם גבר אקראי לערב חד פעמי ושכבה איתו,לעולם לא חשבה שתעשה את זה , לא כשיש לה חבר ..
המצפון הנוראי , עד היום לא חשבה שמגיע לה כל רע , אבל עכשיו , עכשיו היא בטוחה שמגיע לה
"הוא אדם כל כך טוב , למה בגדתי בו ? למה .. " חשבה לעצמה אלכס ..
הרי ידעה שלא תוכל לספר לחבר שלה על המקרה ,וחשבה מדוע ,מדוע ..
היא נסתה להכחיש שאינה יודעת את התשובה,אבל בתוך תוכה היא ידעה היטב מאוד שרק רצתה מקור לתשומת לב , בזמן שאין לה חברות,או משפחה תומכת , או כל מקור אחר למשהו חיובי ..
היא רק רצתה לכפר על כל הדברים הרעים שעברה ,קצת טוב , שמישהו יגיד לה שהיא יפה,שיאהב אותה ,שיתן לה מעט תשומת לב ..
ההרגשה הזו ,שאתה נמצא בעולם שבו כולם סביבך הם שטחיים, כאילו קורצת מחומר אחר לגמרי, ההרגשה ה"מיוחדת" הזו, זה סיוט, סיוט שאי אפשר לצאת ממנו ..
אף אחד לא מבין אותך , לאף אחד לא אכפת , כך הרגישה אלכס , כך היא מרגישה.. כל הזמן.

אלכס שקעה במחשבות ולא שמה לב שכבר החשיך ,היה שקט בבית משום מה , היא החליטה לצאת לסיבוב בחוץ , מקור של שקט ושלווה , אולי רק מעט ..
היא המשיכה ללכת , עם המחשבות שלה , כשלפתע נתקלה בקבוצת נערים , היא לא הקשיבה להם , היא התהלכה עם האוזניות וניסתה להתחמק
כשלפתע הרגישה יד על כתפה ..